לפני פוטין ואחרי: כך העולם יזכור את ההיסטוריה של הפדרציה הרוסית

התקשורת העולמית הושפעה מאוד מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין במשך למעלה משני עשורים, החל מבחירותיו הראשונות ב-26 במרץ 2000. אחת הסיבות העיקריות לכך שהוא הפך ל"אויב הבינלאומי מספר אחת" של ארצות הברית היא התנגדותו כלפי זה ודומיננטיות מערבית. המדינות שהיו בעבר חלק מברית המועצות, כך הגדירה אותן האסטרטגיה הלאומית והביטחונית של רוסיה מאז המלחמה הקרה והתמוטטות האיחוד, נחשבות לגבול שאסור לחצות.

כיצד זכה פוטין לתואר צאר?

בסרט תיעודי מ-2018 של אנדריי קונדרשוב, העונה לשם הבדוי "פוטין", הזכיר הנשיא הרוסי תקופה לפני שעבר למוסקבה: "מה הייתי אמור לעשות? למעשה, עבודה לא היו הרבה הזדמנויות. אפילו התחלתי לחשוב על להיות נהג מונית. אני לא צוחק, ברצינות, איפה הכספת?".

נולד ב-1952, ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין גדל במשפחה מוחלשת כלכלית. אביו הפך לנכה במהלך "המלחמה הפטריוטית הגדולה" לאחר שנרדפו על ידי הכוחות הגרמניים והותקפו בפצצה, מה שגרם לאיבוד יכולת ההליכה שלו. במאמר שנכתב בערב יום השנה ה-70 ל"ניצחון על הנאציזם", הזכיר פוטין שאמו עבדה במפעל.

לאחר סיום לימודיו בבית הספר למשפטים ב-1975, שם התמחה ביחסים בינלאומיים, נרשם פוטין לקורסים שונים בוועדה לביטחון המדינה בלנינגרד, שנודעה אז כ-סנט פטרסבורג. הוא גם שירת בק.ג.ב והיה לו תפקידים במזרח אירופה מ-1985 עד 1990.

הוא קיבל על עצמו את תפקיד העוזר לענייני חוץ לנשיא אוניברסיטת לנינגרד, ולאחר מכן הפך ליועץ לנשיא מועצת העיר.

ב-1994 קיבל על עצמו את תפקיד סגן ראש הממשלה הראשון של סנט פטרבורג. שנתיים לאחר מכן, הוא נכנס לתפקיד סגן מנהל לענייני מינהל בנשיאות רוסיה והפך לסגן מנהל לשכת הנשיאות ב-1997.

ניתן לראות את מינויו למנכ"ל שירות הביטחון הפדרלי ב-1998 כשלב מעבר לפני שנבחר על ידי הנשיא בוריס ילצין להיות ראש הממשלה הפדרלית. החלטה זו התקבלה לאחר שהנשיא בוריס ילצין התפטר מתפקידו ב-31 בדצמבר 1999, וקיבל על עצמו את תפקיד הנשיא בפועל של רוסיה. מאוחר יותר, ב-26 במרץ 2000, נבחר לאותו תפקיד.

בשנת 2004, פוטין נבחר מחדש לנשיא רוסיה. עם זאת, הוא ויתר על התפקיד ב-2008 בשל ההגבלה החוקתית לכהן שלוש קדנציות רצופות. כתוצאה מכך, הוא מונה לראש הממשלה, בעוד דימיטרי מדבדב נכנס לתפקיד הנשיא.

ב-2012 זכה פוטין בקדנציה שלישית כשהשיג 63.6% מהקולות, כשהוא עבר את המועמד השני, גנאדי זיוגנוב, מנהיג המפלגה הקומוניסטית, שקיבל 17.18% מהקולות, בפער משמעותי.

ב-2018, הוא יצא מנצח עם 76.69% מהקולות, בעוד יריבו הקרוב, המועמד מהמפלגה הקומוניסטית, השיג 11.77% מהקולות.

העולם לפני ואחרי פוטין.

האזרחים הרוסים רואים בפוטין את הנשיא ש"השיב את תהילת המדינה" לאחר שיישם שורה של רפורמות שהשפיעו ישירות עליהם עם כניסתו לנשיאות.

תוכנית הפיתוח החברתי והכלכלי של הפדרציה הרוסית נכנסה לתוקף משנת 2000 עד 2012. במהלך תקופה זו, היא הפחיתה בהצלחה את היקף אי השוויון החברתי והכלכלי, במיוחד בהתייחס לחוק הקרקעות הידוע. כמו כן, נעשו מאמצים להביא את המשק לשליטת המדינה ולהחזיר חובות נותרו, תוך הקמת קרן היציבות.

בעוד שהתקופה שבין 1999 ל-2008 הייתה עדה לגידול בתוצר המקומי שהגיע ל-94%, התוצר המקומי הגולמי הגיע ב-2008 ל-1.8 טריליון דולר, לעומת 210 מיליארד דולר ב-1998.

בשל הסנקציות האמריקאיות שהוטלו על המדינה, פוטין שאף לחזק את הכלכלה הרוסית על ידי הקמת רשת תקשורת פיננסית הפועלת באופן עצמאי ממערכת "SWIFT". הוא גם התכוון להקטין את התלות של בנקים וחברות בהלוואות זרות במטבע אמריקאי, וכן להפחית את תלותה של המדינה בבעלות על איגרות חוב אמריקאיות.

פתיחת השוק המזרחי לגז של רוסיה לסין הייתה משמעותית ביותר עבור הכלכלה הרוסית. בתקופת שלטונו חלה עלייה משמעותית בהכנסות המדינה מהגז, הודות להסכמים שערך עם עמים שונים. יתרה מזאת, ליישום הפרויקטים של Nord Stream 1 ו-2 היה תפקיד מכריע. הפרויקט האחרון איפשר העברת כ-55 מיליארד מטר מעוקב של גז לגרמניה מאז 2012. כמות זו מספיקה כדי לספק גז לכ-26 מיליון משקי בית, השווה לשליש מהביקוש העתידי לגז לאיחוד האירופי. .בנוסף, עלות יבוא זה נמוכה ב-25% מהמחיר המקורי.

להיפך, ולדימיר פוטין מייחס חשיבות רבה למודרניזציה ולקידום הצבא הרוסי, שהוזנח במהלך כהונתו של קודמו בשל נסיבות שונות. עם התאוששות הכלכלה הרוסית, הגדיל פוטין באופן משמעותי את המשאבים הכספיים שהוקצו לכוחות היבשה, והגיע לרמה חסרת תקדים מאז הקמת הפדרציה הרוסית לאחר התמוטטות ברית המועצות. בשנת 2001 עלה הסכום ל-219 מיליארד רובל, לעומת 141 מיליון רובל בשנת 2000, מלווה בפריסה של למעלה מ-26 אלף קצינים. זה הוביל לכך שגודל הצבא התרחב ל-140 אלף עד 2008.

ארצות הברית האשימה שוב ושוב את פוטין בכך שהוא מבקש "להחזיר את תהילת ברית המועצות" בשל התעניינותו לאחרונה בצבא, הכולל שינוי איכותי בכל מבני האוויר, היבשה והים, וכן תיעוש צבאי במגוון שדות ומעצמה עולמית ששינתה את כללי העיסוק בעולם.

חלוקת ההיסטוריה של ברית המועצות לשני עידנים כ"לפני הקריסה ואחריה" התקבעה מזה זמן רב. עם זאת, כיום העולם עובר תהליך של חלוקת ההיסטוריה של רוסיה לשני שלבים: לפני ולדימיר פוטין ואחריו. חשוב לציין שבמאה ה-21 לא ניתן להתייחס לאיש הזה כהיבט טריוויאלי.