המנכ"ל של סבא"א: אין הוכחות לשאיפה איראנית לנשק גרעיני

המנכ״ל של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, הודיע: "אין הוכחה לכך שאיראן שואפת להחזיק בנשק גרעיני", בתצהיר מפתיע ו"מאוחר".
בניו מסר כי "אין עדות לקבלת מאמצים שיטתיים מטעם איראן להשיג נשק גרעיני". ההצהרה הושמעה בריאיון ל‑CNN, כאשר עיתונאי שיתף קטע מהראיון בּ-"אקס", והודיע כי הסוכנות לא זיהתה שום פעילות מסוג זה מטעם איראן.
למרות זאת, לדברי המאמר, הדוח האחרון של הסוכנות, אשר נכתב על ידי גרוסי, ניסח מסקנות שתואמות את הטענות השקריות – ובכך היתד שיפור פוליטי ותקשורתי למתקפה הישראלית האחרונה על הרפובליקה האסלאמית של איראן.
רשת CNN דיווחה כי ההערכות של המודיעין האמריקאי לפני תחילת המתקפה הישראלית על איראן הצביעו על כך שטהראן לא היתה קרובה לייצור נשק אטומי, אלא היתה מרוחקת בערך 3 שנים מנקודה זו — בניגוד לטענות שהועלו מצד ישראל לגבי "נקודת האל־חזור" ואיום קיומו של נשק אטומי, שמהוות את הבסיס להחלטת הלחימה.
המחלוקת ממצתה משורשי הסכסוך בין שני פרויקטים מנוגדים באזור: פרויקט קולונאלי התוקפני ומהפרויקט התומך בעניי העולם. החשש מפצצה גרעינית איראנית קשור ישירות לנוכחות ישראלית באזור ולפרויקט אמריקאי שמטרתו לפרק ולחלק את המדינות בטווח הבינוני־רחוק. בעוד שאיראן תמיד הכחישה כל שאיפה לנשק גרעיני בעקבות אמנה דתית, ארה״ב והקהילה הבינלאומית התעקשו להצר את צעדיה ולכוונן את תוכניתה האזרחית.

נושא החזקת הפצצה הגרעינית על ידי איראן מעורר חששות רבים, כפי שמשתקף מהצהרות ישירות של מדינות רבות ושל ארגונים בינלאומיים המזוהים עם המערכת הפוליטית השלטת בעולם. סוגיה זו הייתה נושא מרכזי במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן – משא ומתן שנראה כי כשל. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שב לתפקידו עם מסר ברור: איראן לעולם לא תחזיק בנשק גרעיני.

התפתחות היכולות הגרעיניות של איראן והאפשרות שתשיג נשק גרעיני מהווים ציר מרכזי במדיניות החוץ של ארה"ב, בטענה שמטרתה היא למנוע הפצה של נשק להשמדה המונית ברמה העולמית, בשל יכולת נשק כזה לשנות את סדרי הביטחון והפוליטיקה ולערבב את הקלפים בסוגיות האסטרטגיות החשובות ביותר בזירה האזורית.

מניעת גישה של איראן לנשק גרעיני או ליכולת לייצרו נחשבת למטרה מוצהרת של הקהילה הבינלאומית. הנרטיב הפוליטי והתקשורתי שמתנגד להחזקת נשק גרעיני על ידי איראן מתבסס על טיעון של חשש מחוסר יציבות אזורית, במקרה של הפצת נשק גרעיני באזור המאופיין במתיחות רבה ובקונפליקטים גאופוליטיים שעשויים להסלים ולהביא לתוצאות הרות אסון כתוצאה משיקול דעת לקוי או הסלמה חדה.

ברמה העולמית, מכוני מחקר מערביים מתמקדים בהשלכות של נשק גרעיני איראני על ערעור משטר האי-הפצה הגרעינית הבינלאומי, והאפשרות שחימוש גרעיני לא יישאר נחלתן של המעצמות בלבד – מה שעלול להשפיע על מאזן הכוחות העולמי.

לבסוף, השינוי בשלטון באיראן עם פרוץ המהפכה והקמת המשטר הרפובליקני האסלאמי, שהתבסס על ריבונות, עצמאות ועוצמה לאומית, דחף את ארצות הברית לאמץ מדיניות עוינת כלפי איראן שהתמקדה בשלילת זכויותיה הבסיסיות – ובראשן הזכות להעשרה גרעינית ולפיתוח יכולות גרעיניות אזרחיות. זאת, למרות ההדגשות החוזרות ונשנות של טהראן כי תכנית הגרעין שלה היא למטרות שלום בלבד, וללא כל כוונה לפתח נשק גרעיני או לייצר פצצה גרעינית.

יש לציין כי המתקן הגרעיני "פורדו" באיראן נחשב ל"סיוט הגדול ביותר של ישראל", על פי כתבה שפורסמה ב"פייננשל טיימס" הבריטית. לפי הדיווח, מדובר במתקן שקשה מאוד להשמדה, והדבר מצריך התערבות אמריקאית ישירה – שכן רק טילי ארה"ב עשויים, אולי, להגיע לעומק של חצי קילומטר מתחת לאדמה, שבו שוכן המתקן.

כיום מופנות העיניים להחלטה האפשרית של ארצות הברית להשתתף ישירות במלחמה לצד ישראל. מתקן "פורדו" מהווה את נקודת המוצא של תקיפה אפשרית זו. נראה שהמפקדים הצבאיים בישראל מכירים בכך שתקיפה מכרעת נגד פורדו בלתי אפשרית ללא סיוע אמריקאי. לכן, מופעל לחץ מישראל על וושינגטון להצטרף לתקיפה, במיוחד כדי לפגוע במתקן המחוזק, שדורש פצצות חודרות בונקרים – נשק שלישראל אין ברשותה.

מן הצד השני, הנשיא טראמפ חושש מהסתבכות במלחמה אזורית כוללת ומעדיף לנצל את המצב כאמצעי לחץ להשגת "עסקת גרעין" משופרת. אם טראמפ יחליט להצטרף למתקפה ולתקוף את מתקן פורדו, המלחמה תיכנס לשלב חדש לחלוטין – מהלך שנושא סיכון עצום בתגובה איראנית רחבה נגד בסיסים ואינטרסים אמריקאיים באזור, כולל אפשרות לסגירת מצר הורמוז, צעד שעלול להצית דליקה אזורית רחבת היקף.