"מפעל המידע המבצעי": כיצד בונה צה"ל את בנק המטרות שלו?

במסגרת המלחמה המתמשכת ברצועת עזה, ובצל החקירות והבדיקות המתמשכות בנוגע לאופן שבו פועל צה"ל בבניית בנק המטרות המבצעי שלו, פרסם אתר "אל-ח'נאדק" את המאמר הבא מתוך עיתון "הארץ", במטרה להאיר את היקף ההסתמכות של צה"ל על מערכות בינה מלאכותית מתקדמות בניהול מידע, איתור יעדים, ובניית בנק מטרותיו – במיוחד בנוגע לחיסולים ופעולות ייחודיות.

הכתבה חושפת את פרטי פרויקט "מפעל המידע המבצעי" שפיתח צה"ל באמצעות יחידת "מצפן", ואת הסיכונים המבצעיים הקשורים להסתמכות על טכנולוגיה זו בשדה הקרב.
באמצעות מעקב אחר הצהרות של גורמים צבאיים בכירים, מתאר המאמר כיצד הפכה הבינה המלאכותית לכלי מרכזי בייצור בנק מטרות עצום – והשפעתו על אופי הפעולות הצבאיות וחיי האזרחים באזורים מוכי עימות.

רוטם בשי, אלוף-משנה בצה"ל, מציין בפשטות כי הוא "לא מצליח להבין איך הפלא הזה התבצע". בשי מפקד על יחידת פיתוח התוכנה "מצפן", שפיתחה מערכת בינה מלאכותית שגרמה לו להשתאות.
"כשאני משווה בין איכות התשובה שהמערכת מספקת לבין המידע הגולמי שהיא קיבלה, איני מבין כיצד הצליחה לחבר בין כל הנתונים," הוא אומר.

הצבא מכנה את הפרויקט "מפעל המידע המבצעי", והוא נועד לרכז את עיקר המידע המבצעי של מערכת הביטחון במקום אחד, מה שמהווה קפיצה טכנולוגית ביכולת השימוש של צה"ל בבינה מלאכותית.
"אם היינו מדברים לפני שנה או שנתיים, הייתי אומר שאנחנו רחוקים מלהפעיל את המערכת בצורה מבצעית," מוסיף בשי. "בחודשים האחרונים התחלנו לראות את היכולות שלה בתוך רשת צה"ל הסגורה – ולכן זה ריאלי להכניס אותה לשירות לקראת סוף השנה."

הוא מדגיש כי הוא מזין כמויות עצומות של מידע מסוגים שונים למערכת, והבינה המלאכותית מספקת תובנות בעלות עוצמה רבה לפעולה בזמן אמת.

הסיכונים הכרוכים בשימוש בבינה מלאכותית בשדה הקרב
מתעוררות שאלות לגבי אמינותה של מערכת כזו כאשר נשאלות שאלות כמו: "מיהו מפקד גדוד חמאס בשכונת שג'עיה שבעיר עזה, כמה לוחמים נותרו תחת פיקודו, האם יש לו משפחה ואם כן – היכן היא נמצאת?" או "אילו כניסות מנהרות יש מתחת לכפר הזה בלבנון?"
בשִי מדגיש את החשיבות של ההיבטים האתיים בשימוש בבינה מלאכותית ואת הצורך בפיקוח. לדבריו, המערכת לא תחליף את המפקדים בשטח, אך יש להעניק להם את הכלים הללו.

דובר צה"ל מסר כי כאשר נשאלת שאלה, המערכת גם מספקת את מקור המידע – מתוך הנחה שהמשתמש יבדוק את המקור לפני קבלת החלטה.

עם זאת, בשטח – בעיצומו של הקרב – לא כל מפקד יקפיד לבדוק מקורות. כל מי שמודע לשגיאות של בינה מלאכותית בחיים האזרחיים, צריך לחשוש מהשפעתה על סוגיות של חיים ומוות בשדה הקרב.

על פי תחקירים של עיתון "הגארדיאן", ואתרי "Local Call" ו-"+972", מערכת "מכונת המטרות" של צה"ל – המכונה "לבנדר" – כוללת יכולות בינה מלאכותית לזיהוי מטרות. המודיעין הישראלי השתמש במערכת זו לסימון עשרות אלפי מטרות להפצצה במהלך המלחמה בעזה שנמשכת כבר 18 חודשים, ודיווחים מעריכים כי המערכת אחראית לפגיעה באלפי אזרחים חפים מפשע.

התפתחות "מפעל המידע המבצעי"
הפרויקט החל את דרכו בשנת 2022, כשהוא מתבסס על מאגרי מידע הכוללים דיווחים על ירי ותקיפות מהשטח, מידע ממערכת "הכוחות היבשתיים הדיגיטליים", וכן קלט מהרחפנים, לוויינים, מצלמות אבטחה, ואף ממקורות אזרחיים.

בשִי מציין כי "המפעל" מתבסס על שלושה סוגי תוכן עיקריים: טקסטים, שמע ווידאו. הוא מוסיף: "כאשר נחבר אותו לצ'אט המבצעי, תהיה לנו ממשק שבו המשתמש יוכל לשוחח עם המערכת ולשאול שאלות".

מכיוון שהשימוש בצ'אט נפוץ מאוד בצה"ל, פונקציה זו "תשנה את כללי המשחק", לדבריו. כשנשאל לגבי שילוב טכנולוגיית זיהוי פנים במערכת, ענה: "ישנן יכולות כאלה, וכנראה גם אפשרות לזיהוי תבניות וחפצים בווידאו".

מערכת על בסיס צורך בידיעה (Need-to-know)
יחידת "מצפן" כפופה ליחידת "לוטם", האחראית על תקשוב וטכנולוגיית המידע בצה"ל. היחידה מונה מאות חיילים, ובשי עומד בראשה מאז סוף השנה שעברה. לוטם היא הזרוע הטכנולוגית-מבצעית של חיל התקשוב וההגנה בסייבר (C4I).

הפרויקט פותח בשיתוף פעולה עם יחידת "ממר"ם", מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל, יחידת "מעוף" הסייברית של לוטם, ויחידות נוספות.

"מצפן" אחראית גם על בית הספר למדעי המחשב הצה"לי, על הכשרת מתכנתים ובודקי תוכנה, וכן על הכשרת אנליסטים שיעמדו בקשר עם מפקדי השטח ויהוו את הגשר אל "מפעל המידע".

בשִי מסביר: "אנליסט היושב ליד מפקד בשטח יכול לשים את המפעל לרשותו, ולאפשר לאנשים שמעולם לא הוכשרו כראוי לקבל תשובות."
והוא מוסיף: "זהו תהליך של דמוקרטיזציה של המידע — הכרה בכך שכל הצבא יכול לשאול את בסיס הנתונים. בהמשך השנה כבר נרגיש את ההשפעה בהיקף נרחב."

שילוב מפות ובינה מלאכותית
אחת מהמערכות שתסונכרן עם המערכת החדשה היא MapIt – מערכת שמציגה מידע מבצעי על גבי מפה.

"לכיוון סוף השנה, תהיה לנו היכולת להציג את MapIt על מסך אחד עם כל שכבות המידע הרלוונטיות עבור המודעות המצבית של היחידות," אומר בשי. "המפקד יוכל לשאול שאלות על כל המידע המבצעי שהצטבר, ובמקרים שיש קשר למידע אזרחי או פתוח – יוכל ליצור חיבורים ביניהם."

לשאלת החשש מהשפעות השימוש בבינה מלאכותית בשטח, ענה בשי: "אנחנו מאוד זהירים עם ההטמעה הראשונית. בתחילה אנו משתמשים בטכנולוגיה לחיפוש מידע ושאלות שפחות תלויות בזמן, וכל משתמש רואה רק את מה שהוא מוסמך לראות."
בהמשך, הוא אומר, "ניקח את המערכת לתמיכה בקבלת החלטות. בסופו של דבר, אנחנו עדיין זקוקים למפקדים לצורך השיפוט האתי, ואין תחליף לניסיון שהם צברו. אנו זהירים לא לטעון שהמערכת תחליף את ההחלטה של מפקד".

לסיום, בשי מדבר על הדור הבא של הבינה המלאכותית – Agentic AI – בעלת יכולת הסקת מסקנות עצמאית וללא פיקוח תמידי:
"זהו תחום שאנחנו רק מתחילים לבחון את שילובו. נצטרך לבדוק אותו מבחינת אתיקה ודיוק."