יחידת 8200 הישראלית מהווה סמל לעוצמה הצבאית של ישראל בתחום החדשנות הטכנולוגית, שאין לה כמעט מקבילה בעולם. היא נחשבת לחומה בצורה מול אתגרים ביטחוניים מתקדמים בעידן המלחמות המודרניות, בזכות יכולותיה המתקדמות בלוחמה קיברנטית, ריגול אלקטרוני ובינה מלאכותית.
היחידה מסתמכת על טכנולוגיות מתקדמות וצוותים של מהנדסים ואנליסטים שמספרם מוערך בכ-5,000 עד 10,000 איש, כדי לבצע פעולות ריגול ולבצע תקיפות סייבר מתוחכמות.
בהקשר זה, יחידת 8200 החלה להפעיל מודל חדש של בינה מלאכותית בעל יעילות גבוהה, הדומה ל-ChatGPT, תוך שימוש בכמות עצומה של שיחות בערבית מדוברת בין פלסטינים. כך עולה מתחקיר שביצעו אתר "שיחה מקומית" והעיתון הבריטי "הגרדיאן".
לפי שלושה מקורות ביטחוניים המצוטטים בתחקיר, מטרת המודל היא "לספק תשובות" לקציני המודיעין על כל נושא הקשור לאנשים שהם עוקבים אחריהם, ובכך לסייע בעיבוד מהיר של מידע. אחד המקורות ציין כי המודל החדש אומן על בסיס מאגר נתונים של 100 מיליארד מילים בערבית מדוברת.
קצין מודיעין שהציג את עצמו כראש הפרויקט אמר: "רצינו ליצור את מאגר הנתונים הגדול ביותר שאפשר, ולאסוף את כל הנתונים שאי פעם השיגה מדינת ישראל בערבית".
ההבדל המהותי בין המודלים הקטנים שבהם השתמשה היחידה עד כה – המאפשרים מיון מידע, סינון שיחות וחיפוש אחר מילות מפתח – לבין המודל החדש, הוא בכך שהמודל הנוכחי משתמש גם בשיחות יומיומיות חסרות ערך מודיעיני ישיר.
"אם מישהו מתקשר לחברו ואומר לו לצאת כי הוא מחכה לו מחוץ לבית הספר – זו שיחה לא מעניינת מבחינה מודיעינית. אבל עבור מודל כזה, מדובר בזהב טהור, כי אני מקבל עוד ועוד נתונים לאימון הבינה המלאכותית", כך לפי מקור ביטחוני ביחידת 8200.
נקודת המפנה ביחידה התרחשה לאחר פרוץ המלחמה האחרונה. לאחר ה-7 באוקטובר 2023, חיילי מילואים רבים גויסו ליחידה, וביניהם מומחים בכירים בתחום מודלי השפה. לפי הדיווח, מדובר במומחים שעבדו בחברות כמו מטא, גוגל ומיקרוסופט, שהצטרפו לפרויקט לפיתוח מודל שפה גדול עצמאי.
גורם ביטחוני שהיה שותף למיזם טען כי מומחים אלה הביאו ידע שלא היה זמין קודם לכן, למעט לקבוצות מצומצמות ביותר של חברות בעולם. הוא הוסיף כי המלחמה דחפה אותם להצטרף ליחידה, וכי בזכותם רכשה יחידת 8200 חוות שרתים מתקדמות בעשרות מיליוני דולרים לצורך אימון המודל החדש.
מקורות ביטחוניים נוספים מסרו כי המודלים הלשוניים של 8200 מסוגלים לסנן מידע בערבית, לתרגם אותו לעברית ולמיין אותו באופן יעיל, כך שכיום החומרים זמינים במהירות ישירה יותר עבור חטיבות צה"ל ויחידת "יהודה ושומרון", המבצעות מעצרים ליליים בגדה המערבית.
במילים אחרות, מפקדי השטח מקבלים כיום גישה למודיעין גולמי שמתורגם לעברית באופן מיידי, מבלי להזדקק לידיעת השפה הערבית או לתיווך ישיר של חוקרי 8200. משמעות הדבר היא שניתן ליצור רשימות מתעדכנות של חשודים בכל כפר וכפר.
"לפעמים זה פשוט עניין של מפקד חטיבה שרוצה שלושים או מאה מעצרים בחודש בגזרתו", אמר אחד המקורות הביטחוניים.
המודל החדש, המבוסס על "כמויות מטורפות" של נתוני מודיעין, מאפשר למעשה הגברת הפיקוח על הפלסטינים בשטחים הכבושים. מדובר במדיניות מעקב שישראל מפעילה כבר עשרות שנים, אך עתה היא נעשית באופן יעיל ומהיר יותר הודות לבינה מלאכותית.
בסיכום התחקיר, מציינת בריאנה רוזן, קצינת ביטחון לשעבר בבית הלבן וחוקרת באוניברסיטת אוקספורד, כי חוקר מודיעין המשתמש בכלי כמו ChatGPT יכול "לזהות איומים שאולי היו מתפספסים בידי בני אדם", אך מזהירה כי "אין דרך לדעת אם הכלי מספק מסקנה נכונה או שגויה".
לדבריה, "לארגוני מודיעין יש חובה לפקח על טכנולוגיות מסוג זה, ולוודא שהם מבינים את ההיגיון שמאחורי ההחלטות שלהן".
סופר: אל-חנאדק