09:25 זמן קודס הכבושה
בשעות הראשונות שלאחר נפילת דמשק ועליית שלטון "הייאת תחריר א-שאם" (HTS), החלה ישראל במתקפה צבאית רחבה על שטח סוריה. חברי ההנהגה החדשה שמרו על שתיקה יחסית בנוגע לתקיפות הישראליות, אולם ב-9 בדצמבר, שלחה הנציגות הסורית הקבועה באו"ם מכתב למזכ"ל האו"ם ולמועצת הביטחון. המכתב דרש מישראל להפסיק את התקיפות, לסגת מידית מהשטחים שכבשה, ולכבד את הסכם הפרדת הכוחות מ-1974 ואת פעילות כוח האו"ם באזור החיץ.
במסגרת ראיון ראשון מאז נפילת המשטר הקודם, אמר מנהיג ה-HTS, אבו מוחמד אל-ג'ולאני, לעיתון The Times כי ישראל חייבת להפסיק את התקיפות האוויריות שלה ולסגת מהאזורים שכבשה. לטענתו, "הצידוק של ישראל לתקיפות – נוכחות חזבאללה והמיליציות האיראניות – כבר לא קיים".
ג'ולאני הוסיף כי "לא נאפשר שימוש בשטח סוריה כבסיס לתקיפות נגד ישראל או כל מדינה אחרת". הוא קרא למערב להסיר את הסנקציות שהוטלו על סוריה בתקופת משטר אסד וטען כי תיוג הארגון כטרוריסטי היה "הגדרה פוליטית ששירתה את משטר אסד".
למרות הקריאות של ג'ולאני, ישראל לא מראה סימנים של נסיגה מהשטחים שכבשה בסוריה. ישראל השתלטה על אזורים אסטרטגיים, כולל פסגת החרמון (2,814 מטר מעל פני הים), אותה כינה אתר CNN "אחת ההישגים הקבועים ביותר" של המהלך.
כחלק ממדיניותה, ישראל תקפה יותר מ-500 מטרות צבאיות בסוריה, כולל בסיסי חיל הים ומערכות הגנה אווירית. לטענת מקורות ישראליים, 90% ממערכות ההגנה האווירית בסוריה נוטרלו.
נכון לעכשיו, ניכרת מדיניות של הימנעות מצד ממשלת המעבר בסוריה מעימות ישיר עם ישראל. הממשלה החדשה, בהובלת ג'ולאני, נמנעת מלאיים על ישראל בצעדים צבאיים או מהפעלת התנגדות פעילה לשחרור השטחים הכבושים.
האם הגישה הזו תימשך? יש המעריכים שהממשלה החדשה עשויה לפנות בעתיד לנורמליזציה עם ישראל, בתמורה להבטחות על נסיגה משטחים מסוימים. מנגד, אחרים סבורים שהלחץ הציבורי בתוך סוריה יחייב את ההנהגה החדשה לאמץ גישה תקיפה יותר כלפי ישראל.
המציאות הפוליטית והצבאית בסוריה משתנה במהירות. השלטון החדש מתמודד עם אתגרי לגיטימציה פנימיים לצד לחץ בינלאומי, בעוד ישראל רואה במצב הנוכחי הזדמנות להרחיב את השפעתה האסטרטגית באזור. השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם השלטון החדש בדמשק יפנה לעימות מול ישראל, או שמא יבחר במסלול של שיתוף פעולה ונורמליזציה?
סופר: אל-חנאדק
