"אל-קרד אל-חסן" שב לפעול כרגיל

במהלך המלחמה הישראלית על לבנון, מוסד "אל-קרד אל-חסן" ספג תקיפות נרחבות שהכו במבניו ברוב אזורי לבנון, מדרום ביירות, דרך נבטיה וצור בדרום, ועד בעלבכ והרמל בצפון. למרות הפגיעה הקשה, המוסד הצליח להתאושש במהירות ולחדש את פעילותו בתוך חמישה ימים בלבד מתום המלחמה. מדובר במוסד פיננסי-חברתי, שהוקם בשנת 1982 מתוך הסביבה של חזבאללה, ופועל מאז לשירות קהילתו ולעמידה לצידה. התקיפות הנרחבות במהלך המלחמה נועדו, על פי המוסד, לפגוע ברוחם של מפעיליו ולשבור את נחישותם.

העמותה מתמקדת במתן "הלוואות ללא ריבית" לשכבות מוחלשות לצורך כיסוי צרכים חברתיים ופרויקטים יצרניים. נכון לשנת 2023, ישנם 34 סניפים פעילים של המוסד. בשנת 2007 ושוב ב-2016, ארצות הברית הטילה סנקציות על העמותה, בטענה שהיא מעבירה כספים באופן בלתי חוקי לחזבאללה. בהצהרה האמריקנית נטען כי המוסד "מערער את יציבות המדינה הלבנונית".

החלטת ישראל לתקוף את המוסד במהלך המלחמה התבססה על שנים של הסתה ועיצומים בינלאומיים, כאשר דובר צה"ל, דניאל הגרי, טען כי המוסד "מעורב במימון פעילויות טרור של חזבאללה נגד ישראל". בנוסף, המוסד נתון לביקורת מצד כלי תקשורת מקומיים בלבנון.

עם התמוטטות הכלכלה הלבנונית בשנת 2019, המוסד הרחיב את שירותיו, כולל הלוואות חדשות לתמיכה בפרויקטים חקלאיים, יוזמות קטנות ואומנויות יד. בעקבות זאת, צמחה משמעותית קהילת הלקוחות של המוסד, שחצתה עדות ומגזרים בלבנון, במיוחד באזורים שבהם פועלים סניפי העמותה. העמותה לקחה על עצמה להקל על נטלן של משפחות עניות באמצעות הלוואות נוחות, בזמן שבו המערכת הבנקאית הלבנונית נכשלה והפכה יעד לביקורת חריפה בשל שחיתות הממשל ומעשי עוולה פיננסיים.

למרות התקיפות במהלך מלחמת יולי 2006 והעימותים המאוחרים יותר, מוסד "אל-קרד אל-חסן" הוכיח את עמידותו. הוא שב לפעילות במהירות, תוך שהוא מתעלם מההסתה נגדו, שמטרתה הייתה להציג אותו כמטרה צבאית לגיטימית. המוסד ביסס את אמון לקוחותיו, והפך כיום לאחד המפלטים הבודדים שנותרו ללבנונים לאחר שהבנקים גזלו את חסכונותיהם.