אירועי סוריה האחרונים מעלים שאלה קריטית ומשמעותית לגבי השפעתם על שרשרת האספקה של חיזבאללה. במשך יותר מחמישה עשורים, סוריה שימשה כעורף אסטרטגי עבור חיזבאללה וכוחות התנגדות אחרים באזור במאבקם מול ישראל. כעת, עם נפילת משטר אסד, מתעורר דיון עמוק בנוגע להשלכות על היכולת של הארגון להצטייד בנשק, ציוד ותמיכה לוגיסטית.
לטווח הקצר, ברור כי לחיזבאללה יש את המשאבים הדרושים להתמודד עם כל עימות נוסף מול ישראל. עם זאת, האתגר הגדול יהיה לטווח הארוך. בעתיד, חיזבאללה יידרש להפעיל אמצעים מגוונים לאספקת נשק:
חיזבאללה עשוי לפעול בשיתוף פעולה עם מערכות הביטחון בלבנון כדי לשמור על סודיות ולהבטיח אספקה דרך נמלי לבנון.
על פי דפוסי פעולה דומים לאלו של המורדים החות'ים בתימן, חיזבאללה עשוי להבריח נשק דרך הים התיכון.
חיזבאללה כבר הצליח להשיג נשק מהשוק השחור, כולל נשק מתקדם שנשלח לאוקראינה. חיזבאללה פיתח בעשור האחרון יכולות לייצור עצמי של נשק. יכולות אלו כוללות:
יתרונות הייצור המקומי:
חיזבאללה השקיע רבות בהכשרת מהנדסים וטכנאים, כשאיראן מספקת תמיכה טכנולוגית משמעותית. אמנם נפילת משטר אסד עשויה לשבש את שרשרת האספקה המסורתית, אך חיזבאללה הוכיח לאורך השנים יכולת הסתגלות יוצאת דופן. בשילוב התמיכה האיראנית האיתנה, נראה כי הארגון ימשיך לשמור על יכולתו להצטייד ולהתחמש, תוך שילוב בין ייצור עצמי, בריתות אזוריות ושימוש בשווקים בינלאומיים.
סופר: אל-חנאדק