יו"ר חברת רפאל לתעשיות ביטחוניות בישראל הודיע לאחרונה כי החברה פועלת לשלב מערכות לייזר בכיפת ברזל, כשהמטרה היא לאפשר למערכת להחליט אוטומטית מתי להשתמש בלייזר ליירוט. לטענתו, מהלך זה יהפוך את משוואת העלות, כך שעלות טילי חיזבאללה וחמאס תהיה גבוהה יותר מעלות מערכות ההגנה של ישראל.
מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006, חיפשה ישראל פתרונות צבאיים יעילים ליירוט רקטות חיזבאללה, שהצליחו לאיים על העורף הישראלי. כתוצאה מכך פותחו מערכות הגנה אווירית כמו כיפת ברזל. עם זאת, על אף העלות הגבוהה של פיתוח המערכות, הן חשפו ליקויים משמעותיים במהלך המלחמות בעזה בשנים 2008, 2012, 2014, 2021, וגם במלחמה הנוכחית.
ליקויים אלו הובילו את ישראל לחפש פתרונות נוספים, ביניהם פיתוח מערכות יירוט מבוססות לייזר. עם זאת, מערכות אלו, דוגמת קרן הברזל, צפויות להיות תוספת בלבד ולא תחליף מלא. בסופו של דבר, יעילותן תוכרע רק בשדה הקרב, במיוחד לנוכח יכולות ההתאמה והפיתוח של חיזבאללה במסגרת "מאבק המוחות" מול ישראל.
אילו מגבלות תפעוליות מאפיינות את מערכת קרן הברזל?
החברות הביטחוניות הישראליות: חשש מהפסדים עתידיים
הצהרות נרחבות מצד ראשי החברות הביטחוניות בישראל על יכולות הלייזר יצרו ציפיות גבוהות. כישלון אפשרי של המערכות בשדה הקרב עלול לפגוע בביטחון הציבור הישראלי ולעודד את תנועות ההתנגדות. לאורך השנים הוכיחו חיזבאללה וחמאס יכולות התאמה גבוהות לפיתוחים ישראליים. סביר להניח שגם בתחום זה ימצאו דרכים לנצל את מגבלות מערכות הלייזר, ולפתח טקטיקות שיאפשרו להתגבר עליהן או לעקוף אותן.
בהיעדר פתרונות מושלמים, תעמוד ישראל בפני אתגר מתמשך – לחדש את ההרתעה תוך שמירה על עלויות ברות קיימא ואמון הציבור במערכות ההגנה.
סופר: אל-חנאדק