אבו עבידה - מנהיג חזית התקשורת עד לניצחון או מות קדושים

בקיץ 2006, החל את הופעתו הראשונה ואת דרכו כדובר של גדודי עז א-דין אל-קסאם. ייתכן שלא חלק בתפקיד זה עם איש, למעט מפקדו העליון מוחמד א-דיף. מאז, הפך ל"סמל" של ההתנגדות הפלסטינית – "רעול הפנים", כפי שנהוג לכנותו – מוביל המאבק הפסיכולוגי נגד הישות הישראלית, כפי שתיארוהו רבים, והמקור למידע מהשטח הנתפס כאותנטי ואמין בקרב אלפים מתומכיו, מהאיים באינדונזיה ועד רחובות אמריקה.

זהו "אבו עבידה", דובר הזרוע הצבאית של חמאס – גדודי עז א-דין אל-קסאם – שאין עליו מידע ודאי בקרב שירותי המודיעין הישראליים: לא שם, לא תמונה, רק ספקולציות. לאורך השנים, הוביל וממשיך להוביל את החזית התקשורתית של קרבות ההתנגדות בעזה מול ישראל, עד להשגת אחת משתי המטרות: "ניצחון או מות קדושים".

מהן התחנות המרכזיות במסע הג'יהאד של אבו עבידה, וכיצד הפכו נאומיו לסמן של שינוי איכותי בפעילות התקשורתית של ההתנגדות הפלסטינית?

הוא נושא את השם "אבו עבידה" על שם אחד מחבריו הקרובים של הנביא מוחמד – אבו עבידה אבן אל-ג'ראח – אשר הוביל את הצבא המוסלמי בקרב על פתיחת אזור א-שאם.

הופעתו התקשורתית הראשונה הייתה בשנת 2006, עם הכרזת חמאס על חטיפת החייל הישראלי גלעד שליט.

מאז, הופיע רק באירועים נקודתיים – לשם העברת מסרי ההתנגדות והנהגתה, בין אם במסיבות עיתונאים בעזה ובין אם בהודעות וידאו ואודיו שפורסמו בכלי התקשורת הרשמיים של הגדודים, ברשתות החברתיות, בערוץ הלוויין "אלאקצא" המזוהה עם חמאס, וכן בערוצים נוספים.

בכל הופעותיו, אבו עבידה מכסה את פניו ואת ראשו בכאפייה אדומה, כשהוא מותיר חשופות רק את עיניו.

הוא מסיים כל נאום באותו ביטוי המיוחס לשהיד השייח' עז א-דין אל-קסאם לפני נפילתו בקרב ביער יעבד בשנת 1935: "וזהו – ניצחון הג'יהאד או מות קדושים."

נקודות מרכזיות:

1. יוני 2020 – בתגובה לתוכנית הסיפוח הישראלית בגדה המערבית, הצהיר כי ההתנגדות "תגן בנאמנות על העם הפלסטיני", והזהיר כי ישראל "תתחרט ותנשוך אצבעותיה" על החלטה שגויה זו, שכינה "הכרזת מלחמה".

2. מאי 2021 – מבצע "שומר החומות" (חרב ירושלים): עצם הכרזתו על נאום עוררה תשומת לב רבה, וסימנה אירוע משמעותי – במיוחד בהקשר להישגים צבאיים של ההתנגדות. דבריו על שיגור רקטות לתל אביב, ירושלים, דימונה, אשדוד, אשקלון ובאר שבע – כ"מים פחותים מערכם ממי שתייה" – הפכו פופולריים בקרב תומכי ההתנגדות. בתום הקרב, הכריז: "בעזרת אללה הצלחנו להשפיל את האויב, את ישותו השברירית ואת צבאו הברוטאלי."

3. ספטמבר 2021: לאחר ששירותי הביטחון של ישראל שבו ולכדו את האסירים שברחו מכלא גלבוע, הודיע כי לא יתקיימו עסקות חילופי שבויים אלא אם כן האסירים הללו ישוחררו.

4. מאי 2022: בעקבות קריאות בישראל להתנקש בראש הלשכה המדינית של חמאס בעזה, יחיא סינוואר, הזהיר אבו עבידה כי פגיעה בו תגרור "רעידת אדמה אזורית שלא נראתה כמותה ותגובה חסרת תקדים."

אנליסטים רבים – פלסטינים, ערבים ואף ישראלים – סבורים כי נאומיו של אבו עבידה נחשבים אמינים. העיתונאית הצבאית הישראלית גילי כהן דיווחה בעבר כי חלקים בציבור בישראל מייחסים לאבו עבידה אמינות רבה יותר מאשר לדוברים ישראלים.

הדובר בשפה הערבית של צה"ל, אביחי אדרעי, טען כי שמו האמיתי הוא חודייפה סמיר עבדאללה אל-כהלוט, ואף פרסם תמונה של אדם שלדבריו הוא אבו עבידה – צעד שנתפס כאיום מרומז על חייו. אולם מקורות פלסטינים המקורבים לגדודי אל-קסאם הכחישו את הטענה, והצהירו כי התמונה שפורסמה אינה של אבו עבידה, וכי זהותו תישאר חסויה, וידועה רק למעטים.

ספקולציות נוספות:

לפי מקורות ישראליים, החל אבו עבידה להופיע בפומבי כבר ב-2002, כאחד ממפקדי השטח הבכירים של הגדודים, ועד שהתמנה לדובר הרשמי בשנת 2006.

לטענתם, הוא במקור מהכפר נליה – כפר פלסטיני שנכבש ב-1948 – מתגורר בג'באליא שבצפון רצועת עזה, וביתו הופצץ מספר פעמים במהלך המבצעים ב-2008, 2012, 2014 ושוב ב-2023 במסגרת מבצע "מבול אל-אקצא".

על פי עיתון ידיעות אחרונות (25 ביולי 2014), אבו עבידה מחזיק בתואר שני בלימודים דתיים מהאוניברסיטה האיסלאמית בעזה, עם עבודת גמר שכותרתה: "ארץ הקודש בין היהדות, הנצרות והאסלאם."