היום ליוו המונים את נשיא איראן, אברהים ראיסי, ועמיתיו, בבירה האיראנית טהרן. מנהיג המהפכה האסלאמית, עלי חמינאי, התפלל על גופות הקדושים במסגד אוניברסיטת טהרן. הארונות הורמו ויצאו מכיכר המהפכה לכיכר "אזאדי"במסלול שנמשך על פני קילומטרים רבים.
האזרחים הביעו את צערם על אובדן הנשיא ראיסי, תיארו אותו כמשרת העם והנזקקים, והניפו תמונות שלו ושל עמיתיו, במיוחד של שר החוץ חוסיין אמיר עבדוללהיאן, והחזיקו דגלים שחורים. רבים מהאחראים והאישים הפוליטיים האיראניים, הערביים והזרים השתתפו בטקס ההלוויה.
איחוד העם והשלטון
האירוע היום היווה נקודת ציון באיחוד העם והשלטון האיראני, והחייאה מחודשת של כוחה העממי של האומה האיראנית בהסתמכותה על שלושה מרכיבים: תרבות, מנהיגות ועם. התרבות כאן מתייחסת למערכת האמונות והערכים האסלאמיים המקוריים שהעמיקו במוחות ולבבות העם האיראני מאז ניצחון המהפכה ועד היום.
על אף כל האתגרים והקשיים שעמד בפני העם הזה בזירה הפנימית והחיצונית, הנוכחות הרחבה הוכיחה תמיכה חברתית רחבה במהפכה האסלאמית, ואת ההתאמה בין העם לשלטון. התאמה נדירה בעולם של היום, שבה הקשר הרוחני המתחדש עם המנהיג ועם עקרונות המהפכה, והבעת תנחומים בבכי על הנשיא והתפילה לאלוהים.
כמו כן, כל הימור על כאוס פנימי במדינה האסלאמית נפל, כשזו מיהרה לקבוע את המסלול הפוליטי לתקופת המעבר בעקבות הוואקום הנשיאותי על ידי קיום בחירות לנשיאות ב-28 ביוני הקרוב, מה שאישר את תיאור המדינה האיראנית כמדינת מוסדות וחוקה. בעקבות האירוע, הבטיח מנהיג המהפכה, עלי חמינאי, לעם האיראני כי לא יהיה כל שיבוש בניהול ענייני המדינה.
דברי המנהיג
בעקבות ההלוויה והתפילה נפגש עלי חמינאי עם ראש ממשלת עיראק, מוחמד שיעא א-סודאני, והמנהיג ציין כי אישיותו של השהיד ראיסי היא "אישיות רבת חשיבות", והוסיף "האיש היה אח טוב מאוד, אחראי יעיל, נאמן ורציני".
בשיחתו עם אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של תנועת חמאס, אישר חמינאי את הניצחון העתידי של ההתנגדות הפלסטינית, ואמר "כמו שהתגשם ההבטחה האלוהית לאם הנביא משה פעמיים בהצלת בנה והפיכתו לשליח, כך תתגשם ההבטחה האלוהית לכם גם כן, שתהיו הקבוצה הקטנה שתנצח את הקבוצה הגדולה, ותתגשם ההבטחה השנייה בהכחדת הישות הציונית".
הבירה האיראנית טהרן נפרדה היום מ"קדושי השירות" בהמונים רבים, אשר ייצגו את עקרונותיהם שאינם נפרדים מעצם קיומם ותמיכתם במנהיג השומר על טובת איראן. הנוכחות לא הייתה רק ביטוי להשתתפות בשילוב בין העם לשלטון, אלא הייתה גם ביטוי לנוכחות העם בכל המוסדות הדתיים והפוליטיים בתמיכה יוצאת דופן תחת עקרונות המהפכה והנחיות מנהיגה.