עקרונות מדיניות החוץ האיראנית

פטירתו של נשיא איראן אברהים ראיסי סיפקה הזדמנות לבחון מחדש את ההשפעה של משרה הפנויה לנשיאות על המדינה ולהעלות השערות לגבי שינויים אפשריים בגישתה של הרפובליקה האסלאמית לעניינים אזוריים ובינלאומיים. למרות שטהרן מתמודדת עם אתגרים רבים מאז המהפכה האסלאמית בשנות ה-80, היא נשארה איתנה בעקרונותיה. עם זאת, ישנם אנשים המחפשים ללא הרף הזדמנויות להניע שינוי במדיניות החוץ של איראן, לעתים קרובות באמצעות כלי תקשורת מערביים.

שעות ספורות לאחר הדיווח על התרסקות המסוק, הרגיע סייד עלי חמינאי כי לא יהיו הפרעות בפעילות המדינה. זה התברר כנכון כאשר מעבר השלטון התרחש בצורה חלקה, כאשר מוחמד מוחבאר קיבל על עצמו את תפקיד סגן הנשיא הראשון. לאחר מכן, הוכרז מועד הבחירות הבאות לנשיאות ל-28 ביוני. כל זה התרחש שעות ספורות לפני אישור מות הקדושים של ראש הממשלה ושר החוץ, מה שמבטיח את היציבות הפוליטית והכלכלית של המדינה.

במהלך העשורים האחרונים, טהראן הוכיחה בעקביות את מסירותה לסטנדרטים ספציפיים במדיניות החוץ שלה. למרות חילופי הנשיאים בין שמרנים לרפורמיסטים ומדיניותם השונות במידה מסוימת, המחויבות לגישה מאוחדת נשארת קבועה באיראן כעם של מוסדות. זה כולל אמונה בכוחם של אנשיה, גבולות ברורים, דחיית השפעה חיצונית, התמקדות בחיזוק המדינה מבחינה כלכלית ופוליטית ותמיכה בתנועות שחרור ברחבי העולם. להלן עקרונות מפתח של מדיניות החוץ האיראנית שנותרו ללא שינוי ללא קשר לנשיא המכהן.

איראן עמדה בפני לחץ עצום וסנקציות רבות במשך למעלה מ-42 שנים בניסיון לעכב את התקדמותה וצמיחתה במישורים רבים. למרות זאת, המטילים את הסנקציות לא הצליחו להחליש את מעמדה של איראן, בניגוד לעקרונות שנקבעו על ידי האימאם סייד רוחאללה חומייני ויורשו סייד חמינאי. איראן לא נרתעה בתמיכתה בעניין הפלסטיני, וסיפקה טכנולוגיה צבאית לתנועות שחרור אזוריות כדי להתמודד עם הדיכוי האמריקאי והישראלי, למרות שעמדה בפני התנקשויות רבות של מדעני הגרעין, מדעני המדינה ומומחי התרבות שלה.

כך אמר גם ראש הלשכה המדינית של תנועת חמאס, איסמעיל הנייה, במהלך נוכחותו בטקס האבל: "אנו בטוחים שהרפובליקה תתקדם במדיניותה ובעקרונותיה בהשגחת ראשי ממשלתה בתמיכה פלסטין ושל התנגדות".

למרות הרצון האירופי האמריקאי, טהראן סירבה בעקביות לדון בכל נושא שאינו קשור לתוכנית הגרעין שלה במהלך המשא ומתן עם קבוצת 5+1. ארצות הברית ניסתה להעלות סוגיות אזוריות בסוריה, עיראק, תימן ופלסטין, כמו גם את התוכנית הצבאית והטילים הבליסטיים של איראן, אך המשלחת האיראנית נותרה איתנה בהתמקדות אך ורק בתוכנית הגרעין. לאורך כל המשא ומתן, איראן עברה שינויים בהנהגה, אך הלחץ האמריקני לא השפיע על התוצאה. גם כשהנשיא לשעבר דונלד טראמפ פרש מההסכם, איראן נותרה בשליטה ולא הושפעה. המחלוקת סביב מדיניות החוץ של איראן התגברה על ידי ספקולציות בתקשורת, שהציגה את איראן כמי שמתמודדת כל הזמן עם אתגרים, למרות ראיות להיפך.

החזון האיראני מתרכז בעיקרון של דיאלוג ושיתוף פעולה באינטראקציות שלו עם מדינות אחרות, במיוחד אלה באזור הערבי ושכנותיו. לעיקרון זה חשיבות משמעותית במדיניות החוץ האיראנית. שיקום היחסים האחרון עם סעודיה ב-10 במרץ 2023, ממחיש את דבקותה של איראן בגישה זו למרות המאמצים לערער אותה. בנוסף, מעורבותה של איראן בארגונים בינלאומיים כמו ארגון שיתוף הפעולה של שנחאי ו-BRICS מוכיחה את תפקידה הפעיל בעניינים גלובליים ואת יחסיה הענפים עם מדינות שונות המבוססות על עצמאות ולא כפיפות, עמדה שאושרה מחדש על ידי נשיאים איראנים עוקבים בפורומים בינלאומיים.