איבראהים חאמד ישראל, או אלוהי ישראל

איבראהים חאמד, שמו של אדם שחשש מהישות הזמנית הוא חופשי או אפילו שבוי, משום שבמקרה הראשון תהיה זו רוח רפאים שהשב"כ לא יוכל להשלים איתה, ובשנייה יהיה זה אחד השמות הפרטיים של כל עסקת חילופי שבויים שעלולה להתרחש בין ההתנגדות הפלסטינית לישות הכיבוש. זהו מצב קשה שכל הגורמים הפוליטיים בישות חוששים ממנו, במיוחד בנימין נתניהו.

מיהו המנהיג איבראהים חאמד, וכיצד הפך למנהיג המבוקש הראשון של ההתנגדות הפלסטינית؟

נולד בכפר סילוואד, צפונית-מזרחית לרמאללה, בשנת 1965, שם חי במשפחה צנועה ופשוטה, ומאז מות אביהם הוא לוקח אחריות על דרישות המשפחה עם אחיו.

הוא היה ידוע בשלביו הראשונים באישיותו החזקה והרצינית, בסבלנותו ובתנאים הכלכליים של משפחתו החרוצה, כך שהוא הלך לאוניברסיטה ברגל (כ-14 ק"מ מכפרו). הוא היה גם מגיל צעיר אחד מחלוצי המסגד, ובנעוריו היה אחד המטיפים המובנים שלו.

הוא קיבל את לימודי המכינה והתיכון הראשונים שלו בכפר סילוואד, וסיים בהצלחה עם תואר של מצוינות בבחינות האוריינטציה. לימודי התואר הראשון שלו היו באוניברסיטת ביר זית - הפקולטה לאמנויות / המחלקה למדע המדינה.

הוא בילה את שנות נעוריו הראשונות בבתי הכלא הישראליים, ממעצר מנהלי (ללא כתב אישום) ועד לחקירה, אבל הרקורד שלו בתאי החקירה נשאר תמיד, שהוא היה אחד מבניו של חמאס שלא מסר שום הודאה, אפילו לא מילה, לשירותי הביטחון הישראליים.

לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת ביר זית במדעי המדינה, עבד במרכז המחקר שלה. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת אל-קודס הפתוחה ברמאללה כחוקר בנושאי פליטים, ופרסם פרסומים ומחקרים רבים בנושא הפלסטיני כגון: המחקר הראשון על הכפרים הפלסטיניים ההרוסים בשנת 48 תחת השם (הכפר זרין). הוא עבד במרכז ח'ליל סקאקיני בהכנת סדרת מחקרים ומחקרים על יום השנה לנכבה.

לפני שנרדף על ידי כוחות ישראליים והוסתר לחלוטין מן העין, הוא התכונן לדון בתואר השני שלו ביחסים בינלאומיים.

רדיפה ומעצר

סיפור המרדף שלו על ידי ישות הכיבוש החל ב-1998, כאשר רשויות הכיבוש הודיעו וקיבלו הודאות צבאיות רציניות מכמה עצירים מבני סילוואד ועיירות שכנות, שרובם מאשרים כי הוא חבר פעיל בגדודי עז אלדין אלקסאם. מאז, הכריז הכיבוש עליו כאחד מפעילי החמא"ס המסוכנים ביותר ברמאללה.

זמן קצר לפני אינתיפאדת אל-אקצא הוא נעצר על ידי שירות הביטחון המסכל של הרשות הפלסטינית, שהונהג אז על ידי ג'יבריל רג'וב, ובילה את תקופת המעצר בכלא המסכל בערי רמאללה ויריחו במרכז הגדה המערבית, ולא שוחרר עד שנאלצו לעשות זאת, לאחר שצבא הכיבוש הפציץ את מתחמי הרשות הפלסטינית במהלך האינתיפאדה.

במהלך מרדף הכיבוש לא הותירו הכוחות הישראליים כל אמצעי לחץ או התעללות במשפחתו, אלא השתמשו בו בניסיון נואש לאלץ אותו להיכנע, אך כל ניסיונותיהם לא הועילו. שיטות הכיבוש כוללות: מעצר ילדים או בני משפחתו, חיפוש בבתים, עמקים, הרים ומערות, הרס רכוש המשפחה והתעסקות בתכולתו. לא זו בלבד שהם עשו זאת, אלא שהם הוציאו החלטה להרוס את כל בית המשפחה, אלא גם החלטה של "בית המשפט העליון", עצרה את יישום החלטת ההריסה, אך היה מאוחר מדי, כאשר הבית הפך בלתי ראוי למגורים ואיים ליפול בכל רגע.

כל הכפר שלו נענש גם הוא, כאשר 300 חיילים פלשו אליו פעם אחת, אסרו על תושבים במשך יותר משבוע, ערכו חיפוש בכל הבתים ועצרו יותר מ-200 צעירים לחקירה.

כאשר הכיבוש לא עצר אותו, החלו כוחות ישראליים להטריד את אשתו, אסמה, ואת שני ילדיו. לאחר מכן הם עצרו אותה, את אחיה ואת ארבעת אחיה, והחזיקו אותם במשך שבוע בבית המעצר בית אל ליד רמאללה. אבל אחיו של אסמה הועבר לכלא מסקוביה, שם הוא היה נתון לצורות המחרידות ביותר של עינויים ולחץ פסיכולוגי. אסמה הועברה לכלא רמלה לנשים ולאחר מכן גורשה לירדן.

הכיבוש מאשים אותו בתכנון וארגון עשרות פעולות נגד הישראלים, כולל פיגועי התאבדות חמורים. הוא גם מאשים אותו בתכנון התקפות נגד מטרות תשתית אסטרטגיות כגון מסילות רכבת, מבנים מרכזיים ומחסני דלק.

בין המתקפות שהוא מואשם בהן:

1) פיגוע ההתאבדות הכפול ברחוב בן יהודה בירושלים הכבושה (1 בדצמבר 2001) , בו נהרגו 11 ישראלים ונפצעו כ-180 נוספים.

2) פיגוע ההתאבדות בקפה מומנט בירושלים הכבושה (9 במרץ 2002)، בו נהרגו 11 ישראלים ונפצעו 65 נוספים.

3) הפיגוע במועדון שפילד בעיר ההתנחלות ראשון לציון ב-7 במאי 2002, בו נהרגו 15 ישראלים ונפצעו 57 נוספים.

4) תקיפת האוניברסיטה העברית בירושלים ב-31 ביולי 2002, שבה נהרגו 9 בני אדם וכ-100 נפצעו.

5) התקפה על מתקן הדלק והגז בגליוט ב-23 במאי 2002.

לאחר 10 שנות מעקב, המאופיינות בעצביו הקרים של חמיד וביכולתו הגבוהה להסתיר ולהסתיר, הצליחו כוחות ישראליים לעצור אותו ביום שלישי בבוקר, 23 במאי 2006. מאז הוא ריצה 54 מאסרי עולם. ישראל סירבה לשחרר אותו במסגרת עסקת ופא אל-אחראר בתמורה לחייל החטוף שלה, "גלעד שליט".

אחת הדמויות בסדרת הטלוויזיה "כאוס" קיבלה השראה ממנו.