לאחר למעלה מחצי שנה מאז החלה המלחמה בעזה, הכלכלה הישראלית עדיין חווה אבדות משמעותיות, כאשר הסכסוך המתמשך ברצועת עזה מהווה איום גדול על עתידה. ככל שהמלחמה תימשך זמן רב יותר, כך צפויה ההשפעה הכלכלית להיות גרועה יותר, שעלולה להוביל להפסדים נוספים ולהפריע לצמיחה כלכלית במגזרים שונים. עלויות המלחמה המתגברות מעוררות דאגה ומדגישות את הצורך בפתרון למניעת פגיעה נוספת במשק הישראלי.
ההשלכות על הכלכלה עקב המלחמה
התכווצות המשק הישראלי
למגזר התיירות נגרם נזק עקב ירידה משמעותית בזרימת התיירים הזרים. זה לווה בהפיכתם של כמה בתי מלון למקלטים לפליטים ישראלים מאזורי סכסוך. כניסות התיירים החודשיות צנחו מ-300,000 ל-50,000.
הירידה בחקלאות ובתעשייה נבעה מהמחסור בכוח אדם.
נמל אילת "כמעט מושעה" בגלל הירידה בתנועה האווירית והימית, למרות ש-40 אחוז מהיבוא לישראל נשען על נתיב מכריע זה.
סגירת 60 אחוז ממוסדות מגזר הבנייה.
לפי נתוני האו"ם, היקף הסחר דרך תעלת סואץ ב-K1 ו-K2 ירד בלמעלה מ-40 אחוזים בהשוואה לשנה הקודמת עקב התקפות החות'ים על ספינות בים האדום ובמפרץ עדן.
סוכנות דירוג האשראי מודי'ס הורידה ביום שבת את דירוגה של ישראל מ-"A1" ל-"A2" בגלל סיכונים פוליטיים עולים ומימון ציבורי לא מספיק כתוצאה מהמלחמה. הסוכנות ציינה כי בעקבות סיום הסכסוך, ההשפעות השליליות על מוסדות המדינה וכספים הציבוריים עשויות להיות חמורות מכפי שצפוי כעת.
נכון למרץ עלו עלויות המלחמה לכ-42 מיליארד שקל (11.66 מיליארד דולר), וגם הוצאות הממשלה הוכפלו בחודשים האחרונים.
היחלשות השקל והבורסה, העלייה בשיעורי האבטלה והפחתת אמון המשקיעים באג"ח ממשלתיות של ישראל הובילו לירידה בהשקעות זרות, בעיקר במגזר ההיי-טק, שהוא חיוני לכלכלת ישראל. בנוסף, שווי המניות הכולל במדד הראשי של הבורסה לניירות ערך בתל אביב ירד בכ-19 מיליארד דולר. כתוצאה מכך, הבנק המרכזי הזרים כ-30 מיליארד דולר לייצוב השקל, מה שמעיד על כך שהמדינה חווה משבר כלכלי על רקע הסכסוך המתמשך.
על פי התחזית של קרן המחקר לכלכלה קפיטל, קיימת אפשרות שגידול התוצר המקומי הגולמי של הישות ב-2024 עשוי להיות אחד השיעורים החלשים ביותר אי פעם.
תנועת המגזרים ותפקודם הושפעו לרעה מהיעדרם של עובדים פלסטינים, יחד עם זימון כוחות המילואים.
הוצאות הממשלה על המלחמה ופיצויים לחברות ומשפחות חוו גידול של 88.1%.
על פי אתר הביטוח הלאומי הישראלי, מענקים בסך של שישה מיליון שקלים (שווה ערך לכ-600,000 דולר) חולקו על ידי הקרן לבני 67 ומעלה, בעקבות הפסקת העסקתם עקב המלחמה.
נגיד בנק ישראל אמיר ירון הדגיש את הפוטנציאל להפסדים כלכליים של כ-10% מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל, בהיקף של כ-52 מיליארד דולר.
פרפרזה: התקציב לשנת 2024
בינואר השנה הצביעו חברי הקבינט הישראלי על תקציב 2024, הכולל הוצאה נוספת של 55 מיליארד שקל (15 מיליארד דולר) למלחמה. מימון נוסף זה כולל פיצויים לאלה שנפגעו מהסכסוך, כמו גם חיזוקים לתקציבי הבריאות והמשטרה. נתונים עדכניים של משרד האוצר הישראלי מצביעים על עלייה בגירעון התקציבי הכלכלי ועל ירידה בצמיחה הכלכלית.
משרד האוצר הודיע כי הגירעון הכולל לשנה זו הגיע ל-26 מיליארד שקל שהם למעלה מ-7 מיליארד דולר. מדובר בפער משמעותי מהעודף של 14.2 מיליארד שקל, או 3.8 מיליארד דולר, שדווח בתקופה המקבילה אשתקד. גירעון זה מדגיש את האתגרים הפיננסיים העומדים בפני ישראל כתוצאה מהסכסוך המתמשך עם עזה. המשרד צופה כי לישראל יהיה גירעון תקציבי של 4.2% מהתמ"ג ב-2023, בעיקר בשל הגדלת ההוצאה הצבאית וירידה בהכנסות ממסים ברבעון האחרון של השנה.
נקודת המבט של המומחים על השפעת המלחמה על כלכלת הישות
מאיר מסרי ציין כי המדדים הכלכליים הישראליים לא יראו שיפור מיידי לאחר תום המלחמה, וייחס זאת לאתגרים הכלכליים העולמיים ולקשיים איתם התמודדה הכלכלה הישראלית מאז תחילת המלחמה. הוא גם הזכיר כי המלחמה הטילה עלות גבוהה על תקציב המדינה.
לדברי מנהל רשות המסים בישראל, שי אהרונוביץ', ישראל עומדת בפני נזק גדול פי שישה מזה של מלחמת 2006 עם חיזבאללה הלבנוני. באתר "וואלה" העברי דווח כי בקשות לפיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו מהמלחמה עשויות לעלות על 700 אלף, כאשר חצי מיליון כבר הוגשו. אהרונוביץ' קבע כי ההתמודדות עם הנזק הישיר מהמלחמה הציבה אתגר ייחודי שישראל לא חוותה מעולם.
אילן בילטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות בישראל, הזהיר מפני ההשלכות של התמדה בחריגה מהתקציב להסלמה בהוצאות הצבאיות במהלך המלחמה. הוא הביע כי כניעה ללחץ הצבא וחריגת מסגרת התקציב מעבר לצורך המיידי תביא לתוצאות משמעותיות, שישפיעו הן על תחום המס והן על תחום הרווחה.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל דיווחה כי ברבעון הרביעי של שנת 2023 נרשמה ירידה של כ-19% בתוצר המקומי הגולמי על בסיס שנתי, במקביל לירידה של 70% בהשקעה. כמו כן, ההוצאה הפרטית ירדה ב-26.3%, היצוא ירד ב-18.3% וירידה משמעותית של 67.8% בהשקעה ברכוש קבוע, בעיקר בבנייני מגורים.
שמואל אברמסון, הכלכלן הראשי במשרד הכלכלה הישראלי, קבע בסמינר באוניברסיטה העברית ב-8 בינואר כי המלחמה תביא לשינויים במערכת הכלכלית ובישראל הן בטווח הקצר ב-2024 והן בטווח הארוך. . הוא הדגיש כי ההשפעה של מלחמה זו על הכלכלה היא חסרת תקדים בשני העשורים האחרונים. בנוסף, הוא הזכיר כי חלקו של תקציב הביטחון בהוצאות התוצר המקומי יעלה מ-4.6% ל-6%.
סופר: חדר העריכה