איך ישראל הפסידה משהו שמאתגר להחליף?

רמת ההרס והנפגעים שנגרמו מהתוקפנות הישראלית ברצועת עזה בתוך שבועות ספורים בלבד עולה על מה שהשיגה ארה"ב במשך יותר משנתיים במהלך פלישתה לעיראק בשנת 2003. למרות היותו מודע לעובדה זו, הנשיא האמריקני לא עשה זאת. לנקוט כל פעולה כדי למנוע את התרחשותו לאחר קרב טופאן אל-אקצא. בנוסף, הוא התחייב לספק תמיכה צבאית ופוליטית לישראל, תוך מעקב צמוד אחר האסון הפוטנציאלי שבו דנים בכירי הממשל שלו מדי יום.

במהלך המלחמה בת 88 הימים בעזה, "ישראל" ביצעה פשעי מלחמה תוך שימוש בנשק אמריקאי ובתמיכת דיפלומטיה בינלאומית. הרג אזרחים וילדים נמשך כשהמלחמה לא מצליחה להשיג את מטרותיה. תשומת הלב פונה כעת להפסקת האש הקרובה, שתוכרז בסופו של דבר, ללא קשר למשך הזמן שלה. מועצת המלחמה תכננה מלכתחילה לדון בדילמה לפני שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ידחה את הפגישה בגלל לחץ. דילמה זו נובעת מהחלוקה בין פלגים פוליטיים לצבא. השר לביטחון לאומי, איתמר בן ע'פיר, הדגיש כי מועצת המלחמה אחראית על ניהול המבצעים הצבאיים, ולא על הדיון במדיניות של היום שלאחר מכן, הנתונה בסמכותה של מועצת השרים המינימלית.

האתגרים העומדים בפני נתניהו ומחוצה לה הולכים וגדלים. אבל אסטרטגיית "הטיסה לחזית" שהוא נוקט במלחמתו דורשת הישג אחד כדי "להשפיל" אותו פוליטית. כאשר קוראים אירועים לאחר תקופה זו, ניתן לפרש את הסצנה כדלקמן:

נתניהו קבע יעדים למערכה הצבאית האכזרית שלו, כאשר אל-קאעידה טען כי לפעולה צבאית חייבת להיות יעד מדיני בר השגה. מטרתו המוצהרת של נתניהו לא הייתה רק לכבוש את חמאס, אלא למגר אותו. מומחים ומשקיפים ראו כי מטרה זו אינה ניתנת להשגה בעצם. הדבר ניכר בהידרדרות הדיאלוג המדיני בין גורמים ישראלים ואמריקאים, שנראה היה שמצביע על תבוסה או חיסול של חמאס לאחר שמאמצים קודמים התמקדו בחיסול.

נתניהו לא מסר כל מידע על הממשל בעזה לאחר המלחמה, מה שמעלה שאלה ספציפית: מהי מטרת האסטרטגיה הצבאית הישראלית?

מלחמתה של ישראל בעזה התנהלה בקצב וברמת הרס כל כך עד שהיא צפויה לעלות על כל סכסוך עכשווי. היא הרסה מספר רב יותר של מבנים בתקופה קצרה משמעותית בהשוואה להרס שנראה בקרב על חאלב בין 2013 ל-2016, כמו גם לקמפיינים בראשות ארה"ב במוסול, עיראק ורקה ב-2017.

תחקיר שנערך על ידי מגזין +972, שפורסם, בחן את שיטות הכוונה של הצבא הישראלי בעזה. המגזין גילה כי הכוחות הישראליים הרגיעו את ההגבלות על הכוונת, ומאפשרים להם לפגוע במגוון רחב יותר של מבנים, גם כאשר היו מודעים מראש לכך שהדבר יביא למספר גבוה של נפגעים שאינם לוחמים.

לצבא הישראלי יש תיקים כמעט על כל המטרות הפוטנציאליות בעזה, כולל בתים, המעידים על מספר האזרחים המשוער שעלולים למות בהסתערות על יעד ספציפי. מספר זה מחושב מראש ומוכר היטב ליחידות המודיעין של הצבא, שגם להם יש ספירה משוערת של האזרחים שבהחלט יאבדו את חייהם זמן קצר לפני התקיפה.

אחד המקרים שנדונו באתר "המלחמה בסלעים" כלל הסכמת הנהגת הצבא הישראלית, עם ידע מוקדם, להרוג מאות אזרחים פלסטינים במאמץ להתנקש בחיי מנהיג צבאי בכיר בחמאס. לפי מקור אחד, מספר ההרוגים האזרחיים המותרים כתוצאה מנזק נלווה גדל מעשרות במבצעים קודמים שכוונו לפקיד בכיר למאות.

ישראל לא הייתה מרוצה מעצם ההכרה והסכמה בשקט של המספר המשמעותי של מקרי מוות שאינם לוחמים. אפילו הסברתי לה בפומבי, למרות שדובר מהצבא הישראלי מאפיין את ההרג של אזרחים פלסטינים כ"טובים ביותר" בנוכחות פעילים.

מייסד War on the Rocks, ריאן אוונס, מציג בפני הממשל האמריקאי הצעה לפתרון המשבר הישראלי. בדו"ח שלו הוא מציין כי למרות שביידן היה יותר קולני בביקורת על ישראל על נפגעים אזרחיים ועניינים אחרים, נתניהו יכול להתעלם מביקורות אלה אלא אם יש איום אמין ומוצהר במפורש להפסיק את התמיכה האמריקאית.

ואוונס ראה שבידן צריך:

-ההודעה היא כי התמיכה הצבאית והמודיעינית תופסק בקרוב אם לא תהיה הפסקת אש.

-יהיו שינויים משמעותיים, בולטים ומתמשכים במבצעים ובנוהלי הכוונת הישראליים אם יתחדשו פעולות האיבה בעקבות הפסקת האש.

- הכרזה פומבית תאפשר לכל תושבי עזה לחזור ליישוביהם (או לאזורים הנותרים שלהם) ותחייב את ישראל לנטוש את הגירושים ההמוניים שהציע הימין הישראלי.

-ישראל מבטיחה לתרום לעלויות השיקום, ויש התחייבות להקים בעזה רשות מדינית חדשה שאינה ישראלית ולא חמאס.

רמת ההרס והנפגעים שנגרמו מהתוקפנות הישראלית ברצועת עזה בתוך שבועות ספורים בלבד עולה על מה שהשיגה ארה"ב במשך יותר משנתיים במהלך פלישתה לעיראק בשנת 2003. למרות היותו מודע לעובדה זו, הנשיא האמריקני לא עשה זאת. לנקוט כל פעולה כדי למנוע את התרחשותו לאחר קרב אל-אקצא. בנוסף, הוא התחייב לספק תמיכה צבאית ופוליטית לישראל, תוך מעקב צמוד אחר האסון הפוטנציאלי שבו דנים בכירי הממשל שלו מדי יום.

במהלך המלחמה בת 88 הימים בעזה, "ישראל" ביצעה פשעי מלחמה תוך שימוש בנשק אמריקאי ובתמיכת דיפלומטיה בינלאומית. הרג אזרחים וילדים נמשך כשהמלחמה לא מצליחה להשיג את מטרותיה. תשומת הלב פונה כעת להפסקת האש הקרובה, שתוכרז בסופו של דבר, ללא קשר למשך הזמן שלה. מועצת המלחמה תכננה מלכתחילה לדון בדילמה לפני שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ידחה את הפגישה בגלל לחץ. דילמה זו נובעת מהחלוקה בין פלגים פוליטיים לצבא. השר לביטחון לאומי, איתמר בן ע'פיר, הדגיש כי מועצת המלחמה אחראית על ניהול המבצעים הצבאיים, ולא על הדיון במדיניות של היום שלאחר מכן, הנתונה בסמכותה של מועצת השרים המינימלית.

האתגרים העומדים בפני נתניהו ומחוצה לה הולכים וגדלים. אבל אסטרטגיית "הטיסה לחזית" שהוא נוקט במלחמתו דורשת הישג אחד כדי "להשפיל" אותו פוליטית. כאשר קוראים אירועים לאחר תקופה זו, ניתן לפרש את הסצנה כדלקמן:

נתניהו קבע יעדים למערכה הצבאית האכזרית שלו, כאשר אל-קאעידה טען כי לפעולה צבאית חייבת להיות יעד מדיני בר השגה. מטרתו המוצהרת של נתניהו לא הייתה רק לכבוש את חמאס, אלא למגר אותו. מומחים ומשקיפים ראו כי מטרה זו אינה ניתנת להשגה בעצם. הדבר ניכר בהידרדרות הדיאלוג המדיני בין גורמים ישראלים ואמריקאים, שנראה היה שמצביע על תבוסה או חיסול של חמאס לאחר שמאמצים קודמים התמקדו בחיסול.

נתניהו לא מסר כל מידע על הממשל בעזה לאחר המלחמה, מה שמעלה שאלה ספציפית: מהי מטרת האסטרטגיה הצבאית הישראלית?

מלחמתה של ישראל בעזה התנהלה בקצב וברמת הרס כל כך עד שהיא צפויה לעלות על כל סכסוך עכשווי. היא הרסה מספר רב יותר של מבנים בתקופה קצרה משמעותית בהשוואה להרס שנראה בקרב על חאלב בין 2013 ל-2016, כמו גם לקמפיינים בראשות ארה"ב במוסול, עיראק ורקה ב-2017.

תחקיר שנערך על ידי מגזין +972, שפורסם, בחן את שיטות הכוונה של הצבא הישראלי בעזה. המגזין גילה כי הכוחות הישראליים הרגיעו את ההגבלות על הכוונת, ומאפשרים להם לפגוע במגוון רחב יותר של מבנים, גם כאשר היו מודעים מראש לכך שהדבר יביא למספר גבוה של נפגעים שאינם לוחמים.

לצבא הישראלי יש תיקים כמעט על כל המטרות הפוטנציאליות בעזה, כולל בתים, המעידים על מספר האזרחים המשוער שעלולים למות בהסתערות על יעד ספציפי. מספר זה מחושב מראש ומוכר היטב ליחידות המודיעין של הצבא, שגם להם יש ספירה משוערת של האזרחים שבהחלט יאבדו את חייהם זמן קצר לפני התקיפה.

אחד המקרים שנדונו באתר "המלחמה בסלעים" כלל הסכמת הנהגת הצבא הישראלית, עם ידע מוקדם, להרוג מאות אזרחים פלסטינים במאמץ להתנקש בחיי מנהיג צבאי בכיר בחמאס. לפי מקור אחד, מספר ההרוגים האזרחיים המותרים כתוצאה מנזק נלווה גדל מעשרות במבצעים קודמים שכוונו לפקיד בכיר למאות.

ישראל לא הייתה מרוצה מעצם ההכרה והסכמה בשקט של המספר המשמעותי של מקרי מוות שאינם לוחמים. אפילו הסברתי לה בפומבי, למרות שדובר מהצבא הישראלי מאפיין את ההרג של אזרחים פלסטינים כ"טובים ביותר" בנוכחות פעילים.

מייסד War on the Rocks, ריאן אוונס, מציג בפני הממשל האמריקאי הצעה לפתרון המשבר הישראלי. בדו"ח שלו הוא מציין כי למרות שביידן היה יותר קולני בביקורת על ישראל על נפגעים אזרחיים ועניינים אחרים, נתניהו יכול להתעלם מביקורות אלה אלא אם יש איום אמין ומוצהר במפורש להפסיק את התמיכה האמריקאית.

ואוונס ראה שבידן צריך:

-ההודעה היא כי התמיכה הצבאית והמודיעינית תופסק בקרוב אם לא תהיה הפסקת אש.

-יהיו שינויים משמעותיים, בולטים ומתמשכים במבצעים ובנוהלי הכוונת הישראליים אם יתחדשו פעולות האיבה בעקבות הפסקת האש.

- הכרזה פומבית תאפשר לכל תושבי עזה לחזור ליישוביהם (או לאזורים הנותרים שלהם) ותחייב את ישראל לנטוש את הגירושים ההמוניים שהציע הימין הישראלי.

-ישראל מבטיחה לתרום לעלויות השיקום, ויש התחייבות להקים בעזה רשות מדינית חדשה שאינה ישראלית ולא חמאס.