וול סטריט ג'ורנל: גיוס החרדים מצית מחדש את המתיחות החריפה בישראל

למרות ניסיונותיהם של הגורמים המדיניים בישראל להפגין אחדות בקהילת ההתנחלויות ובישראל במהלך המלחמה ברצועת עזה, חידוש הדיונים על הצורך בגיוס של יהודים חרדים ותהליך קבלת ההחלטות בחודש מרץ יחשוף את השבריריות של זה אַחְדוּת. זה עלול להוביל לסכסוכים בתוך ממשלת המלחמה, הממשלה המורחבת, הכנסת ואפילו בתוך מפלגת נתניהו.

על פי מאמר שפרסם ה"וול סטריט ג'ורנל" ותורגם על ידי אתר אל-חנאדק, המלחמה המתמשכת נגד חמאס, בת כמעט 5 חודשים, הביאה לאובדן משמעותי של חיים וכוח אדם. בעקבות זאת, במשרד המלחמה הישראלי שוקלים להאריך את תקופת השירות לחיילים ולחיילי מילואים. הדבר הביא לקריאות להפסיק את הפטור הוותיק של חרדים מגיוס חובה בצבא הישראלי.
במשך כמעט כל תקופת קיומה של ישראל, יהודים חרדים הודרו מפרויקט הגיוס המאפשר את הכוח הצבאי האדיר של המדינה. עם התעוררות הסכסוך בעזה, גברה חוסר שביעות הרצון מהסדר זה ועלו דרישות חדשות לסיומו. זה התרחש במקביל לבקשת משרד הביטחון הן מחיילים בסדיר והן לחיילי מילואים להאריך את משך שירותם, על מנת לשמר את כוחו של הצבא הישראלי.

חלק מחברי הקואליציה השלטת, האופוזיציה והמפגינים דוגלים בהארכת שירות החובה לקבוצת החיילים הנוכחית, עד לשילובו עם חוק חדש שיעודד גיוס מהציבור החרדי.

הדרישות לגייס את הציבור החרדי מאיימות על יציבות הקואליציה השלטת של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הקואליציה מסתמכת על מפלגות חרדיות שאיימו בעבר לעזוב כל ממשלה שתטיל גיוס על קהילתן.

המלחמה נגד חמאס, שנמשכת כבר קרוב ל-5 חודשים, הביאה לאובדן חיים וכוח אדם משמעותי. כתוצאה מכך, חלק מחברי מפלגת הימין נתניהו מפקפקים ביכולתה של ישראל לקיים את מדיניותה ארוכת השנים. בנוסף, ישראל מתמודדת עם הפוטנציאל של מעורבות במלחמה קשה יותר עם חיזבאללה, הכוחות המזוינים של לבנון. מאז תחילת הסכסוך בעזה, שני הצדדים החליפו באופן קבוע יריות לאורך הגבול המתפתל בין ישראל ללבנון.

הצעת משרד הביטחון כוללת הארכת שירות החובה ל-36 חודשים מ-32 חודשים, הגדלת דרישות שירות המילואים השנתי, העלאת גיל שירות המילואים עד חמש שנים, ובמקרים מסוימים עד גיל 52. עם זאת, ההצעה אינה מתייחסת לגיוס לאורתודוקסיה קיצונית.

שני מחוקקים ושר ממפלגת הליכוד, בראשות נתניהו, כתבו לראש הממשלה מכתב לפיו צורכי הביטחון הנוכחיים של ישראל מחייבים את הרחבת הגורמים האחראים על נשיאת הנטל.

הפטור הנוכחי לנוער חרדי, שלא נקבע בשום חוק, אמור להסתיים בחודש מרץ. המועד, שצפוי להתארך, מעורר מחדש מתחים עזים בחברה הישראלית שהודחו זמנית בצד כשהמדינה התאחדה נגד התקיפות הקטלניות של חמאס ב-7 באוקטובר.

אמיל יארצ'י, עיתונאי ישראלי ימני שסיים לאחרונה ארבעה חודשי שירות מילואים בעזה, כתב בפייסבוק ליהודים החרדים כי הם לא בחרו להקריב את חייהם למען המדינה כפי שעשה בחודשים האחרונים.בתקופה שבה הצבא הישראלי פרוס בימים אלה בתוך המלחמה בעזה, התסיסה בגדה המערבית והמתיחות בגבול הצפון עם חמושים בלבנון.

לדברי גורם ישראלי, אם לא נאריך את תקופת השירות, הדבר יביא לקיצוץ של מספר החיילים בחצי בתקופת חירום זו, דבר שאינו אפשרי בשלב זה.

פטור מגיוס ליהודים חרדים, המכונה בישראל גם חרדים, מקורו בתקופה שלאחר הקמת ישראל בשנת 1948. הממשלה העניקה להם פטור משירות צבאי על מנת לאפשר להם לקיים את אורח חייהם המבודד. שעוצב על ידי השואה.

גברים חרדים רבים בוחרים שלא לשרת בצבא או לעבוד באופן קבוע, אלא בוחרים ללמוד טקסטים קדושים במכונים דתיים המכונים בתי ספר דתיים. הם מאמינים שהם תורמים למדינה על ידי שימור מסורות יהודיות וחיפוש הגנה אלוהית על ישראל.

אברהם אלי מיליש, גבר כבן 60 העובד בבית ספר דתי בעיר בני ברק שברוב החרדי, ציין כי החיילים מנצחים בזכות התלמידים הלומדים בבתי ספר דתיים.

ממשלות ישראל רצופות טיפלו בסוגיה זו, אך כל חקיקה שתנסה לעגן את הפטור עלולה להידחות על ידי בית המשפט העליון בישראל בשל יצירת עומסים לא שוויוניים על האזרחים. בנוסף, תנאי החקיקה הפייסניים ננטשו על ידי ממשלות הנשענות על תמיכת החרדים.

בתקופת הפטור הראשונית היוו החרדים רק חלק קטן מכלל האוכלוסייה. עם זאת, בתקופה הנוכחית, למעלה משבעים שנה מאז הקמת ישראל, הקהילה החרדית מהווה 13% מהאוכלוסייה, והגברים החרדים מהווים 17% מהזכרים הזכאים לגיוס.

בהתייחס לאירועים שקדמו לאוקטובר, המתיחות החלה לעלות מחדש ב-7 בנובמבר. במוצאי שבת הוצבו שלטים בכבישים המהירים ברחבי ישראל, בהם נכתב: "כולנו אחים. כולנו מתנדבים". כמו כן, אלפי מפגינים התאספו במרכז תל אביב באותו לילה וקראו לבחירות.

לאחר חודשים של לחימה בעזה, כמה חיילי מילואים מותשים מוכנים לטעון לחלוקה הוגנת יותר של האחריות הביטחונית בחברה הישראלית.

אורי קידר, ששירת כחייל מילואים בעזה במשך ארבעה חודשים וכיום עומד בראש ארגון חברה אזרחית ישראלית שמטרתה לבלום את ההשפעה הדתית על המדינה, קבע כי יש לתקן את האמנה החברתית, והדגיש כי חזרה למדינה לפני 6 באוקטובר ללא הכרה באירועים שהתרחשו אינה אופציה.

סנטימנטים דומים באים לידי ביטוי בקואליציית נתניהו, כאשר חברי הליכוד מצהירים במכתב המופנה לנתניהו כי לא מקובל עוד שקבוצות מסוימות בחברה יישאו בנטל הביטחון והעלויות הגבוהות בזמן שקבוצות אחרות בעם היהודי ממשיכות את חייהם הרגילים.

לדברי פרשנים פוליטיים ישראלים, הדבר מעיד על שינוי בוויכוח על הפטור. בעקבות הליכוד, שתי מפלגות פוליטיות קשוחות הרכיבו את הגוש הגדול ביותר בממשלה הנוכחית, הכוללת 18 מושבים מתוך 120 מושבים בכנסת. למפלגות אלו יש חשיבות מכרעת לאחיזתו של נתניהו בשלטון שכן בעלי בריתו הראשוניים בממשלה בזמן המלחמה שולטים בסך הכל רק ב-64 מושבים. בני גנץ, יריבו, כלל את מפלגת האחדות הלאומית בממשלה בתחילת המלחמה המתמשכת לטפח האחדות הלאומית.
 

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שיגר בתחילת השבוע מכתב לשר הביטחון יואב גלנט בו הזהיר כי "לא נוכל להמשיך ולמלא את הרחובות בסיסמאות 'ביחד ננצח' אם לא נתגייס יחד".

גורם בכיר במפלגת יהדות התורה המאוחדת, אחת משתי המפלגות הפוליטיות החרדיות שהן חלק מממשלתו הקואליציונית של נתניהו, אמר כי נושא הגיוס "רגיש מאוד" וכי המפלגה החליטה "לא להשתתף" הדיון הנוכחי על הצעות החוק.

ישראל כהן, פרשן מדיני של תחנת רדיו חרדית, אמר כי ההנהגה הפוליטית החרדית יודעת שאחרי פיגועי חמאס ב-7 באוקטובר, הסטטוס קוו אינו יכול להימשך.

אבל מנהיגים דתיים חרדים לא התייחסו בפומבי לדרישה ציבורית מחודשת להפסיק את הפטור של הכת שלהם משירות צבאי. אם רב בולט אחד יתנגד לכל שינוי, זה עלול למשוך את כל הקהילה לכיוון הזה, אמר כהן.

יוסף גמליאל (בן 43), רב בבני ברק, אמר כי הדבר היחיד שיכול לדחוף את החרדים להצטרף לצבא כגוש הוא אם ההנהגה הרוחנית תשנה את עמדתה.