ההפסדים הכלכליים שצפויה לישראל לאחר קרב חרבות הברזל עומדים על כ-400 מיליארד דולר, בחלוקה בין הפסדים ישירים לעקיפים. סכום זה כפול ממה שהשיג משרד האוצר הישראלי עד כה, שהוא 51 מיליארד דולר.
את המספר חישב הכלכלן הראשי במכון ראנד, דניאל איגל, שפירט במאמרו את הרציונל מאחורי הערכתו. הוא הדגיש כי ההשלכות הכלכליות של האלימות עלולות להביא להפסד של כ-400 מיליארד דולר בפעילות כלכלית לישראל בעשר השנים הקרובות. איגל הדגיש גם את הצורך בסיוע חיצוני במאמצי ההתאוששות, והדגיש כי יש לתאם זאת עם החלטה מדינית מתמשכת. במאמרו זיהה איגל את נקודות המפתח הבאות.
ההפסדים הישראליים המשוערים של 400 מיליארד דולר נגזרים מניתוח של ראנד משנת 2015 של "אינתיפאדה אלימה" פוטנציאלית שבה מעורבים ישראלים ופלסטינים, אחד מחמישה תרחישים שנבדקו על ידי המחבר וחוקרים אחרים.
המספר החדש גבוה משמעותית מהערכות אחרות, כמו 51 מיליארד הדולר המיוחסים למשרד האוצר הישראלי, בשל ההנחה שהמשבר הכלכלי עלול להימשך עד ארבע שנים על סמך הלקחים שהופקו מהאינתיפאדה השנייה.
ישראל צפויה לחוות 90 אחוז מההלם הכלכלי כתוצאה מהשפעות עקיפות כמו צמצום השקעות, שיבושים בשוק העבודה והאטה בצמיחה בפריון. חשוב לציין שהפרטים של המשבר הנוכחי עשויים להשתנות מהמודל ומאירועי העבר. עם זאת, אקלים ההשקעות השברירי ממילא ושיבושים בשוק העבודה שנגרמו כתוצאה מההתגייסות הצבאית הישראלית מצביעים על כך שהשפל הכלכלי הבא בפתח.
ההתאוששות הכלכלית תהיה תלויה בהכרה בשכנותיה של ישראל, שכן הכרה בינלאומית מלאה תציע לישראל הזדמנות כלכלית לצמיחה עתידית. הדבר נתמך בניתוח של ראנד את הסכמי אברהם 2020, שהובילו לנורמליזציה של היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבחריין, מרוקו, איחוד האמירויות הערביות ומדינות נוספות. ניתוח זה מוכיח בבירור ש"רווחי השלום" יכולים להניב פעילות כלכלית של מיליארדי דולרים לישראל.
ישראל חווה כישלונות כלכליים משמעותיים
לאחרונה ניצבת ישראל בפני כישלונות כלכליים משמעותיים, המתיישרים עם התחזיות של מכון רנד. רק לפני מספר ימים הורידה מודי'ס את דירוג האשראי של הכיבוש הישראלי ברמה אחת, והעבירה אותו מ-A1 ל-A2. החלטה זו התקבלה בשל השפעת התוקפנות המתמשכת בין ארה"ב וישראל על רצועת עזה, כמו גם הפוטנציאל להסלמה של הסכסוך עם חיזבאללה. מודי'ס צופה שהדבר יוביל לנטל חוב גבוה יותר על ישראל מהצפוי במקור. הנימוק שסיפקה מודי'ס מצביע על כך שסביר להניח כי לנסיבות אלו תהיה השפעה שלילית משמעותית על הכלכלה הישראלית, וכן יהוו סיכונים פוליטיים. כתוצאה מכך, המוסדות המבצעים והמחוקקים של ישות זו, כמו גם איתנותה הפיננסית, צפויים להיחלש בעתיד הנראה לעין. לירידה זו בדירוג האשראי, שעלול להמשיך לרדת בעתיד, תהיה השפעה על יכולת הישות להבטיח הלוואות בתנאים נוחים ובעלות נמוכה יותר לממן את מאמצי המלחמה ולהתאושש מהפסדים.
מיום ליום מאושר הדיוק של מה שאמר מנהיג המהפכה האסלאמית, האימאם חמינאי, בימים הראשונים שלאחר מבצע חרבות ברזל. הוא הצהיר כי ישות הכיבוש הישראלית ספגה מכה משמעותית, והיא לא תוכל לתקן את ההשלכות. ככל שהזמן יעבור, עובדה זו תתברר יותר ויותר לאחר סיום הקרב.
סופר: חדר העריכה