אג'אל אלס-ייד: הכינוס הצופי הגדול ביותר על דרך ההת-נגדות

ביום ה-12 באוקטובר 2025, חזה לבנון באירוע יוצא דופן בקנה מידה עולמי – ההתכנסות הצופית הגדולה ביותר שנרשמה בהיסטוריה המודרנית, שאורגנה על ידי אגודת צופי האימאם אל-מהדי תחת הכותרת "דורות הסייד", לציון השנה הראשונה לשהאדת הסייד חסן נסראללה וה-40 להקמת האגודה. האירוע שיקף כיצד רעיון ההתנגדות התגבש, לאחר כל האתגרים שעברה ותוך תמיכת הקהילה, למערכת ערכים שלמה שמחלחלת לתודעת הנוער והדור הצעיר ומעניקה לו השראה.

האירוע, שבו השתתפו 74,475 משתתפים – יותר מכל התכנסות צופית אחרת בעולם – מהודו ועד ארצות הברית, אישש שהקו של הסייד נסראללה לא היה תחום רק בגבולות הצבא או הפוליטיקה, אלא ייצג תרבות חיים שנבנתה באופן מצטבר לאורך ארבעה עשורים, ויצרה דור חדש בעל תודעה ברורה לגבי מקורות ההשראה והאחריות שעל כתפיו.

מסרי ההתכנסות הצופית

המסר הראשון שנשקף מהאירוע היה מסר של המשכיות. הדור שגדש את הכיכרות במדים צופיים אחידים, מהווה את ההמשך הטבעי לערכים שהנחיל הסייד בנאומיו ובמעשיו – מערכים של נאמנות ועד משמעת, כאשר העבודה הקבוצתית הופיעה במיטבה. האירוע, שדרש תיאום של 8,000 מדריכים, נראה כאילו תוכנן ביד אחת בזכות הרמה הגבוהה של דיוק ותיאום. זהו ההוכחה לכך שהסייד נסראללה תכנן פרויקט רחב היקף שמטרתו לעצב את זהותו של חברה שלמה – והיום אנו קוצרים את פירותיו.

היבט נוסף שעלה מהאירוע הוא ההיבט הנפשי והערכי של השייכות. מי שצפה בהמון הזה בלי להכיר את הרקע, עלול לתהות מה המניע או התמורה שמניעה מספר כה רב של צעירים להשתתף בהתלהבות כה גדולה ובמשמעת מלאה. יש מי שממתין לשמוע שחזבאללה מציע תמריצים כלכליים, אך האמת היא שחזבאללה אינו זקוק לכך – הוא רעיון שהשתרש בחברה וחדר לכל בית בדרום, בבקאע או בדאחיה. השייכות לדרך הזו הפכה לערך קיומי המועבר מדור לדור, כמו אמונה במולדת ובכבוד.

מכאן נובעת הסתירה שמי שאינו חלק מהסביבה הזו מתקשה להבין: "כיצד יכולה חברה לראות בהקרבת החיים את פסגת החיים עצמם?" התשובה טמונה בתרבות ההתנגדות – החיים נמדדים במשמעות, לא בהנאות. זו הסיבה להמשכיות הדורות – כי הרעיון עבר מהאדם לערך נצחי.

ההתנגדות כפרויקט שלם

דבריו של השייח' נעאים קאסם במהלך האירוע חיזקו את המסר הזה. הוא הציב את ההתכנסות בהקשר רחב יותר, והבהיר שההתנגדות אינה רק בחירה צבאית, אלא פרויקט חינוכי, מוסרי ותרבותי. כפי שאמר: "ההתנגדות היא ג'יהאד מול עצמך ומול האויב, היא חינוך לאהבת המולדת ודרך אל הכבוד." הצעירים שמילאו את השטחים אתמול הם פני ההתנגדות החדשים – הם נושאים אותה איתם לבתי הספר, לאוניברסיטאות ולכל תחום חיים.

המראות יוצאות הדופן מהאירוע משקפות הצלחה של ההתנגדות ביצירת מודל חברתי בעל יכולת הישרדות שאינו מאבד את ליבת זהותו גם מול משברים. החינוך הצופי שמועבר לנערים הוא חינוך לאהבת החיים והמולדת, תוך נשיאה באחריות להגנת האחר. כך נוצר איזון בין ערכים צבאיים ואנושיים – מה שמעניק להתנגדות בסיס מוסרי שמבדיל אותה מכל ארגון אחר.

התכנסות "דורות הסייד" סימנה את פתיחתו של עידן חדש בנוכחותו של הסייד בזיכרון הקולקטיבי. הדורות הללו שגדלים ומתחנכים על דרכו, ימשיכו לשמר את נוכחותו בתודעתם – כפי שעשה הסייד נסראללה עם הסייד עבאס מוסאווי. הקהילה שגובשה בערכי ההתנגדות הפכה למעין יצרנית של ההתנגדות – לא נפרדת ממנה.