כוח האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית תקף בטילים, ב־16 ביוני 2025, מטרה חשובה של ישראל בשכונת בני ברק, הנחשבת לאחת מהשכונות שבמזרח תל אביב. כהרגלו, ניסה הממסד הישראלי להסתיר את האמת בנוגע להפסדים האמיתיים שנגרמו לו כתוצאה מהתקיפה הזו, וטען כי הפגיעה הייתה ב"מטרה אזרחית", במטרה להסתיר את נוכחות מתקניו הצבאיים והחיוניים בתוך ההתנחלויות. בני ברק היא אחת מהשכונות החרדיות הצפופות ביותר במתנחלים, מזרחית לתל אביב.
חשיבותה
נחשבת לאחד המרכזים הדתיים והאידאולוגיים החשובים ביותר של היהדות בישראל, ומדורגת עשירית בעולם בצפיפות אוכלוסין. היא נחשבת למרכז הדתי היהודי הגדול ביותר בעולם, כאשר 90% ממתנחליה משתייכים לזרמים הדתיים הקיצוניים ביהדות, ומספרם עולה על 200 אלף.
זוהי מעוז המפלגות הקיצוניות שהשתייכו לקואליציה השלטונית, כמו "יהדות התורה" ו"ש״ס", והיא כוללת מוסדות, משרדים, וגופי תקשורת המזוהים עמן.
עובדות בולטות
נוסדה בשנת 1924 בתקופת המנדט הבריטי על פלסטין. הייתה בתחילה שכונה קטנה אך התרחבה על חשבון הכפר "אל-ח'יריה", שתושביו גורשו על ידי כנופיות ציוניות שכבשו את פלסטין ב־1948.
ממוקמת באזור גוש דן, אחת מפרברי תל אביב במרכז פלסטין הכבושה. גובלת ממזרח בפתח תקווה וגבעת שמואל, וממערב ומדרום ברמת גן. גובהה 10 מטרים בלבד מעל פני הים. דרך ז’בוטינסקי – אחד מהכבישים הראשיים בישראל – חוצה את השכונה, מה שהקנה לה חשיבות אסטרטגית.
בשעת הקמתה השתרעה על שטח של כקילומטר רבוע, אך עד לשנת 2025 התרחבה ליותר מ־7 קמ"ר.
תושביה שומרים על השבת והחגים היהודיים בקפידה. התנועה בה משותקת, הכבישים חסומים, ומכירת טלפונים חכמים אסורה.
כוללת 15 מגדלים, ובתוכה מפעל למילוי קוקה־קולה, ומטה ראשי לחברות רבות כמו חברת ההשקעות "מיטב דש", חברת האשראי "מקס איט פייננס", וההוצאה לאור "קיבוץ המאוחד". לא ניתן לשלול קיומם של מתקנים השייכים לגופי מודיעין ישראליים כגון המוסד.
בעיר פועלים בתי ספר וישיבות רבות, בהן לומדים מעל ל־50 אלף תלמידים חרדים, עם עלייה שנתית של כ־10%.
השכונה הותקפה מספר פעמים על ידי כוחות ההתנגדות הפלסטינית והלבנונית, בפיגועי התאבדות ובירי רקטות.
התקיפה והשפעתה
התקיפה התבצעה בשעות השחר של 16 ביוני.
הייתה חלק ממערכה רחבה יותר שכללה את תל אביב, פתח תקווה וחיפה. התקיפות גרמו ל־8 הרוגים בסך הכול, אחד מהם בבני ברק.
התקיפה גרמה לנזקים כבדים במספר מבנים. מתקנים מסוימים הפכו לבלתי שמישים. הנזק הכלכלי הוערך בכ־30 מיליון שקל (כ־8 מיליון דולר).
למתקפה הייתה השפעה פסיכולוגית כבדה על החברה החרדית הקיצונית, שחשבה שהחלטת התקיפה על איראן לא תגרור השלכות עליה.
במהלך המתקפה הישראלית־אמריקאית שנמשכה 12 ימים (13–25 ביוני 2025), שיגרה הרפובליקה האסלאמית, במסגרת חזון אסטרטגי ותוכנית הגנה מתוכננת מראש, מאות טילים בליסטיים, היפר־קוליים ומל"טים לעבר עומק ישראל, כשהיא תוקפת עשרות מרכזים צבאיים, חיוניים ואסטרטגיים, מה שאילץ את הנהגת תל אביב להיכנע ולבקש הפסקת אש.
