בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית במתחים בין איראן לישראל, שהגיעה לשיאה עם הסבב החמור ביוני 2025, אחרי שורת מחלוקות מצומצמות שפרצו מאז 7 באוקטובר 2023. בסבך המאבק הזה, לא מדובר היה רק בהחלפת מכות בין שחקנים אזוריים, אלא בניסוי גורלי למבנה "המשולש האיראני": המדינה, הצבא והחברה – בכל הרבדים: מדיני, צבאי וחברתי.
האירועים חשפו כיצד התמודד אותו משולש עם לחצים חסרי תקדים; הם חשפו נקודות חוזק, והובילו לשינויים טקטיים ומבניים בגישת הנהגת המדינה למשבר. הממשלה הגיבה במהירות להשלמת שליטה פנימית, הצבא ערך רה-מבנה לפעילותו לאחר הכאב של אובדנים, והעם התחבר למסרים של ההתארגנות הלאומית, תוך דחיית תחזיות הקריסה.
הדוח ממרכז המחקר האסטרטגי של הצבא האמריקאי – "השינויים במשולש האיראני, בעין הסכסוך הישראלי–איראני: ניתוח ראשוני" – מנתח את התמורות שבמשולש המדינה–צבא–עם שנגרמו מהמלחמה, כולל תגובות פתוחות ורשמיות, על מנת למפות את עתיד איראן אחרי הסכסוך ואפשרויות מיקומה החדש במפת האזור. רגע השבר שנוצר מהמלחמה מאפשר הבנה מעמיקה של עוצמת המשבר ועתיד המדינה כמפעילה מרכזית במערכת הישראלית–עולמית.
על פי הדוח, התקיפות הישראליות–אמריקאיות, אף התקיימו רק במשך 12 ימים, גרמו לשינויים מהותיים במבנה המשולש האיראני:
הממשלה:
שמרה על שליטה פנימית באמצעות צנזורה מוגברת באינטרנט, דיכוי מחאות ראשוניות, והגברת השירות הלאומי – תוך הפעלת מסרים לאומיים לעידוד העמידה.
מנהיגי המשטר הגיבו במהירות עם מינויי בכירים חדשים בגוף משמרות המהפכה, כהשלמה לפגיעה שנקראת "חיתוך הראש". בנוסף, גורמים בכירים קיימו קונסולטציות עם מועצת המומחים לקביעת יורשים פוטנציאליים למקרה של ניסיון חיסול.
הצבא:
התקיימה פגיעה בתפקידי הפיקוד העליון של המשמרות (CE), שהובילה להפסקה זמנית בתפקוד אסטרטגי – בעיקר ביחידות אוויריות, טילים ומודיעין. השיקום והארגון מחדש של היכולות צפוי להימשך בין שנה לשלוש שנים.
היכולות התקפיות וההגנתיות נפגעו – מערכות ההגנה האווירית, טילים, מל"טים – ונגרמה פגיעה ביכולת להפעיל כוח. יכולות השחזור תיקח משאבים וזמן.
הסמיכים (הסוכנים):
רשת הסוכנים האזורית של איראן, כולל חזבאללה ומיליציות עיראקיות וסוריות, הוגבלה מאוד בפעילות ישירה. לפי הדוח, זוהי התנהגות שמנסה להימנע ממלחמה כוללת או משקפת מגבלות קיבולת. למרות זאת – איראן ממשיכה לתמוך בהם בתמיכה לוגיסטית, תחמושת, מאגר מודיעין ועוד.
שדה המידע:
איראן השתמשה בכלי סייבר ומדיה לתעמולה פנימית וחיצונית, במיוחד אזורית. לדוגמה, ב־16 ביוני 2025 תקפה ישראל את שדרן הטלוויזיה הממלכתית בטהרן בשידור חי – מסר לפיצול הנרטיב האיראני על סמכות וכוח.
העם:
הממשלה פיתחה מניפולציה יחד עם קמפיין המדינה להציג את המלחמה כתוקפנות עצמית, כדי לאחד את הציבור סביב המשטר.
איראן פעלה נגדה נגד סוכני "החמישייה החמישית" (ישראל), עצרה מאות, דיכאה את ההתנגדות וחסמה הזדמנויות לאדם לחשוף אלטרנטיבה.
הפצצות גרמו לגלי פליטים בעיקר באזור טהרן, אך לא נוצרה מחאה ציבורית מאורגנת – חלק מכך בשל היעדר מנהיגות מאוחדת, צנזורה ושבירת תשתית הדיבור.
המסרים המרכזיים של הדוח:
איראן לא הובסה, ולכן יש להמשיך להפעיל לחץ תמידי.
המשטר עומד ברחבי המשחק – יש להעדיף מדיניות התשה ארוכה ולא נסיגה או מו"מ.
העם מפולג; יש צורך לעבוד על חיזור קיבוצי, עבודה פסיכולוגית, שימוש בסייבר ותמיכה בשלוחות ("הטבור החמישי") ליצירת פיצול פנימי.
האירופציה הגרעינית עדיין גלומה – עליה נטוע תגובה צבאית או סנקציות קשות על כל ניסיון להחריף.
הסוכנים האזוריים מוגבלים; יש לשקול תקיפות מונעות כדי למנוע חזרה לעמדת השפעה משמעותית.
תקווה לעתיד:
לאור הכאוס התקשי שנחשף, המשולש האיראני הוכיח עמידות ביחס לתחזיות קריסה פנימית. עם זאת, הוא עשוי לנצל זאת כדי להתייצב מחדש, להצטייד ולהפוך לשחקן אזורי חזק יותר.
