מאגר הגז "תמר"

פלטפורמת הגז הישראלית ממוקמת מול חופי רצועת עזה, ונקראת שדה "תמר", או מה שמכונה בתקשורת "פלטפורמת עזה הימית", והיא חלק מהזיכיונות של ישראל במזרח הים התיכון. מדובר באחד המתקנים החיוניים בתשתיות האנרגיה של ישראל. השדה נמצא כ-30 ק"מ מחופי עזה, והפלטפורמה נמצאת תחת הגנה ימית הדוקה באמצעות ספינות חיל הים הישראלי ומערכות הגנה אווירית ימית.

חשיבותו
השדה הזה מהווה אחד מעמודי התווך של הביטחון האנרגטי של ישראל. הוא מזין חלק חשוב מתחנות הכוח, ומספק גז טבעי למפעלים אסטרטגיים. בנוסף, הוא נקודת מפתח ברשת יצוא הגז של ישראל לאירופה ולמצרים. לפי מומחי אנרגיה, אובדן השדה – גם אם זמני – משקף זעזוע ביכולת של ישראל לשמר את יציבותה האנרגטית.
התקיפה, בהקשר הזה, איננה רק פגיעה במתקן תשתיתי, אלא חדירה ישירה למושג "ביטחון אנרגיה" של ישראל, שנחשב לחלק בלתי נפרד מביטחונה הלאומי.

הפונקציה
הפלטפורמה ממלאת מספר תפקידים חיוניים, ביניהם:

-ייצור ואחסון גז טבעי לשימוש מקומי ולייצוא.

-אספקת גז לרשתות החשמל בדרום ישראל, כולל תחנות אשקלון והחופים המרכזיים.

-שירות תעשיות רגישות שתלויות באספקת גז רציפה.

-הגנה ימית הקשורה לחיל הים ולמערכת המודיעין הימי, ונחשבת לחלק ממערך המעקב והבקרה הימית והחופית.

המערכות והמתקנים
מידע מהשטח מראה כי השדה והפלטפורמה כוללים:

-מערכות שליטה אוטומטיות לייצור ואחסון גז.

-מערכות תקשורת וחיבור ישיר עם מרכזי הפיקוד בחיפה ובאשקלון.

-מערכות הגנה אווירית משולבות (כמו מערכת "ברק" הימית).

-מצלמות וחיישנים רדאריים ימיים וקרקעיים לניטור הסביבה.
נראתה נוכחות קבועה של יחידות הגנה ימית ישראליות סביב הפלטפורמה, דבר שהפך את התקיפה להישג מודיעיני וצבאי ייחודי.

הגודל והשטח
הפלטפורמה עצמה משתרעת על שטח ימי צף של כמה מאות מטרים, אך היא חלק מרשת צינורות המשתרעת לאורך עשרות קילומטרים מתחת לים. ההשפעה של התקיפה עשויה להגיע עד לנקודות החיבור היבשתיות וקווי ההפצה המובילים לאשקלון.

התקיפה, ההיסטוריה וההשפעה
משמרות המהפכה האסלאמית ביצעו בגל השמיני של מבצע "ההבטחה הכנה 3" מתקפה טילית על פלטפורמת הגז, תוך שימוש במל"ט מתאבד מסוג שהד-238, לאחר סיור ימי מקדים. תיעודים מעזה אישרו פגיעה ישירה בפלטפורמה, כאשר להבות עלו זמנית עד להתערבות של יחידות הכיבוי הימי של ישראל.
המכה הזו באה במסגרת תכנית התקפית איראנית שמבוססת על פגיעה במרכזים החיוניים של ישראל, במיוחד כאלה המוגנים בשכבות צבאיות שקשה לחדור אליהן.

ההשפעה והנזק
למרות השתיקה הרשמית של ישראל, דיווחו כלי תקשורת עבריים על ירידה זמנית בלחץ הגז שסופק לחלק מהתחנות. הדלפות ציינו הפסקה זמנית ביצוא הגז למצרים למשך שעות, מה שגרם להשלכות כלכליות ופוליטיות אזוריות. דו"חות מהשטח מסרו שחיל הים גייס תגבורות לאחר המכה, בשל חשש מהתקפות נוספות נגד פלטפורמות ימיות אחרות כמו "לווייתן" או "כריש".

הערך האסטרטגי
חשיבות התקיפה נעוצה בכך שהיא:

-כוונה לעבר מתקן מבוצר מאוד הרחק מהיבשה.

-פרצה מערכות הגנה ישראליות ימיות בתמיכת חיל הים האמריקאי.

-שידרה מסר הרתעתי ברור: "אין ביטחון אנרגיה תחת תקיפה".

-נגעה באחד מעורקי הכלכלה המרכזיים של ישראל – יצוא הגז לאירופה.

עלות ההפסדים האפשריים
תל אביב לא פרסמה נתונים רשמיים, אך ההערכות מדברות על:

-הפסדים ישירים בייצור גז בשווי של כמה מיליוני דולרים ביום.

-ירידה באמון המשקיעים במגזר האנרגיה הישראלי.

-נזקים מדיניים ביחסי הסחר עם שותפים אזוריים, במיוחד קהיר.

שיקום וזמן
הערכת זמן השיקום של הנזקים – אם הם מבניים – נעה בין שבוע לשלושה שבועות, בהתאם לסוג הנזק, עם שיבוש חלקי אפשרי בפעולת הפלטפורמה. יש חשש שהתקפות דומות יחזרו, מה שמחייב עלויות מקדימות להרחבת מערך ההגנה.

הצהרות רשמיות

-הצד האיראני: משמרות המהפכה האסלאמית הודיעו כי התקיפה כוונה לעבר "מתקן ימי רגיש שבו משתמש האויב בתוקפנותו", וציינו כי "המטרות נפגעו במדויק והמסר הועבר", כחלק מהתגובה על פשעי ישראל בעזה.

-הצד הישראלי: לא פורסמה הכחשה או אישור רשמי, והתקשורת העברית הסתפקה בדיווח על "תנועה אווירית חריגה מול אשקלון", מה שנראה כניסיון להכיל את ההלם ולעכב את ההודאה בנזקים.

סיכום
הפגיעה בפלטפורמת הגז מול עזה לא הייתה תקיפה טקטית רגילה, אלא מכה מדויקת בלב עורק האנרגיה של ישראל, שמעמידה את עתיד ביטחון האנרגיה של ישראל תחת איום ישיר. המבצע שיקף חלק מהרתעה איראנית מחושבת, והדגיש כי המרחב הימי חדל מלהיות מבצר בטוח בכל עימות עתידי.
הרפובליקה האסלאמית שיגרה במהלך התקיפה הישראלית-אמריקאית שנמשכה 12 ימים (13–25 ביוני 2025), במסגרת חזון אסטרטגי ותכנית מוכנה מראש, מאות טילים בליסטיים, היפר־קוליים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר עומק ישראל, תוך שהיא תוקפת עשרות מרכזים צבאיים, חיוניים ואסטרטגיים – מה שאילץ את מנהיגי תל אביב להיכנע ולבקש הפסקת אש.