20:01 זמן קודס הכבושה
התפיסה הכללית היא שלציבור הישראלי חסר חוסן בכל הנוגע לאובדן חיים במלחמות. בתחילה, כשהציונים גיבשו את קיומם, הם גילו נכונות חזקה להקריב קורבנות קולקטיביים. עם זאת, עם הזמן, ערך זה התערער והשתנה. הרגישות לנפגעים קשורה כיום לרמת האיומים הביטחוניים, שהשפיעה על מקבלי ההחלטות לתעדף את שיקומם של הנפטרים. כתוצאה מכך, קיים חוסר אמון בין ההנהגה הפוליטית והצבאית לבין הציבור הרחב בקבלת החלטות שעלולות לגרום לנפגעים. אובדן האמון הזה מקטין את הלגיטימציה של מקבל ההחלטות להמשיך במלחמה ומחליש את תמיכת הציבור הישראלי.
המדדים המראים תמיכה או התנגדות במלחמות חלוקים, וגורמים שונים תורמים לתנודת התמיכה. לצד גורם הרגישות להרג נצפו גם גורמים נוספים.
- ירידה בתמיכה: רמת תמיכת הרחוב במלחמה בישראל יורדת כאשר רמת האיום יורדת וכאשר לא ניתן להסביר את הסיבות והמניעים לפעולה צבאית או שיש חוסר אמון ביכולת הצבא להגיע להישגים או לניצחון. בנוסף למחיר היקר, אין הישג אמיתי שישתווה לו.
-התמיכה במלחמה בקרב הציבור הישראלי גוברת ככל שמספר האבידות האנושיות ממשיך לעלות, מה שמזין עוד יותר את נחישותו להמשיך ולהילחם ולשאת בעלויות. בנוסף, האיום והסיכונים הביטחוניים המתמשכים, כמו גם היעדר הישגים ברורים, תורמים לאחדות הציבור בהתכנסות סביב הצבא ועשיית מאמצים גדולים יותר להשיג ניצחון.
החוקיות הנוגעת להקרבה
הסיבות שתרמו לצמצום חוקיות הנפגע:
-השליטה בחברת השוק היא כזו שייצור ערך, מוסר והתנהגויות הופך לסחורות למסחר, וכתוצאה מכך רווח כספי.
- הירידה באיומים חיצוניים בעלי ממד קיומי כמו מלחמת "מבול אל-אקצא" (רוב מלחמות ישראל הן ההתחלה של זה).
- להפריד את הגיוס מהאזרחות ולהגביל את ערך קורבנות החיילים.
-השמאל ניסה לצמצם את משמעות ההקרבה על ידי הטלת ספק בצדקת המלחמה ובאפשרות להקריב. כתוצאה מכך, נוצרה מחלוקת בתוך הצבא בין קבוצות המעמד הנמוך והגבוה ביותר בנוגע ללגיטימציה של הקרבה וזכאות להגנה.
האסטרטגיה לתקציב
-ההנהגה הצבאית שאפה לאמץ אסטרטגיות מרובות שיפחיתו את ההשפעה של "רגישות למתים" על הפעולה הצבאית. אסטרטגיות אלו נועדו ליצור איזון בין הרגישות לנפטרים בחברה הישראלית לבין מטרות המלחמה.
- העצמת נהלים להגנה על חיילים: ליצור במנטליות של חיילים מודעות לצורך בהגנה עצמית ובבטיחות.
-התמריץ הפיננסי נועד לעודד חיילי מילואים על ידי העלאת התגמול הכספי והגברת מדיניות התגמול.
- צמצום ההגנה הצבאית: ביצוע שינויים מבניים ארוכי טווח, שינויים בטקטיקה של פריסת יחידות שדה, חלוקת מאמץ צבאי וביטול רעיון ההבחנה בין יחידות, כיוון הסיכונים והקרבת חיים.
-החלוקה מחדש של הנטל הצבאי מושגת באמצעות ארגון מחדש חברתי של הצבא, כולל שילוב של קבוצות דתיות ופלגים במעמד נמוך כמו החיילים החילונים ממעמד הביניים.
מסקנה כללית
"הגמישות החברתית" של הישות הוכיחה שהיא יותר מסתגלת ומוכנה לנהל משא ומתן כשיש איום ביטחוני משמעותי על ישראל. עם זאת, גמישות זו הופכת מוגבלת יותר כאשר אין הישגים ברורים ומספר הנפגעים גדל ללא תשלום אגרה מוגדר. כתוצאה מכך, ככל שמלחמת "מבול אקצא" תימשך לאורך זמן, מידת הגמישות תהפוך לרגישה יותר, ותשמש גורם לחץ ברמה המדינית והצבאית. למרות ההפעלה המתמשכת של יצרי הנקמה והנכונות לסבול נפגעים, גודל האיום והאבידות עדיין משחקים תפקיד.
למרות חוסר האמון במישור הפוליטי, החברה הישראלית עדיין אוחזת בתקווה בצבא הישראלי וביכולתו להגן על "עם ישראל". אם הספק יתחיל לחלחל לצבא, שהוא מקור הביטחון הקדוש, החברה תתפורר לצד הצבא.
סופר: חדר העריכה
