למרות התמיכה המשמעותית שסיפקה וושינגטון מאז ה-7 באוקטובר, ארצות הברית דחתה את בקשתה של ישראל לעוד מסוקי תקיפה צבאיים של בואינג AH-64 אפאצ'י. החלטה זו התקבלה במהלך ביקורו של שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין, וניתן לייחס את הדחייה לחוסר שביעות הרצון של הממשל האמריקני מתפקודה הצבאי של ישראל. חוסר שביעות רצון זה היה מקור להתנגדות פוליטית פנימית שעלולה להשפיע על תוצאות הבחירות הקרובות לנשיאות.
לישראל יש צי מסוקי תקיפה אפאצ'י, המוצבים בבסיס רמון בנגב ובעמק יזרעאל, ומחירם הממוצע הוא כ-52 מיליון דולר.
הצבא הישראלי הסתמך במידה רבה על מטוסים אלה כדי לבצע תקיפות רבות ברצועת עזה ודרום לבנון. הדבר יצר נטל משמעותי על הצבא במהלך המלחמה, והוביל את תא"ל תומר בר, מפקד חיל האוויר, להחזיר טייסים לשעבר בגילאי 54 עד 55 לשירות פעיל. עם זאת, יש לציין כי הגיל המרבי לטיס מסוק זה לא יעלה על 51 שנים. הדבר מעיד, כפי שהוזכר בדיווחים אמריקאים, שיש כיום מחסור בטייסים מוכשרים בשירות. זו עשויה להיות אחת הסיבות לכך שהממשל סירב לספק את המטוסים.
מאז תחילת המלחמה בעזה, נחתו בישראל בסך הכל 230 מטוסי תובלה אמריקאים המעבירים מגוון כלי נשק, בנוסף ל-20 ספינות המספקות צורות מגוונות של סיוע צבאי לנמלי ישראל.
על פי מסמך של הפנטגון שנחשף ב-15 בנובמבר, הוא מספק פרטים על הבקשות שהגיש "מנהיג ישראלי בכיר" בסוף אוקטובר. הרשימה כוללת גם בקשה ל-2,000 טילי Hellfire מונחי לייזר עבור מטוסי אפאצ'י ו-36,000 כדורים של תחמושת 30 מ"מ עבור התותח שלהם. המסמך מדגיש את חשיבותם של מטוסים אלו, הפועלים ברציפות מאז ה-7 באוקטובר, בתמיכה בכוחות היבשה ברצועת עזה ובגבול לבנון. כתוצאה מכך, רקטות האפאצ'י והתחמושת המבוקשים כבר סופקו לצבא הישראלי.
למרות שמטוסים אלו הם בעלי חשיבות מכרעת לישות ולתגובה האמריקנית הקודמת במתן תחמושת, הממשל סירב למלא את בקשת הצבא, אולי בשל גורמים שונים.
את הסיבות העיקריות מייחסים אנליסטים למתחים המובנים ביחסים בין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.
אי הסכמתו של הבית הלבן לתוקפנות המתמשכת של ישראל, שהביאה לנפגעים בקרב אזרחים, ניכרת בהחלטת וושינגטון למנוע מהם מסוקים נוספים. מניין ההרוגים הגיע ליותר מ-21,000 עם 54,000 פצועים. הממשל הפציר בישראל בפומבי לשנות את אסטרטגיות הלחימה שלה, תוך התמקדות בפעולות ממוקדות נגד מנהיגי חמאס ובצמצום הפגיעה באזרחים.
מצד שני, השגריר דיוויד מאק, עוזר שר החוץ האמריקני לשעבר לענייני המזרח התיכון, מדגיש ש"וושינגטון מחזיקה בכמויות מוגבלות של המטוסים הללו". הוא מציע שאולי תהיה עדיפות לספק לאוקראינה את המסוקים הללו כדי למנוע התקפה אפשרית בשנה הקרובה.
ביידן גם מתמודד עם דאגות אלקטורליות. הקולות שהתנגדו לתמיכה במבצע צבאי ישראלי רחב היקף ברצועת עזה מהיום הראשון, ולאחר מכן עמדו מול תמיכה קיצונית בישראל ללא הגבלות, ממשיכים היום בהתנגדותם לגישה שנהג הממשל. דחיית הבקשה הישראלית עשויה להיות זמנית, בתגובה לזרמים רחבים בתוך המפלגה הדמוקרטית ומצביעים ליברליים שמותחים ביקורת חריפה על התמיכה החזקה של הבית הלבן במלחמת רצח העם של ישראל בעזה.
סופר: חדר העריכה