מדוע מהווה התוכנית הגרעינית הסעודית סכנה לישראל?

"יש לנו מלאי גדול של אורניום ואנחנו רוצים לנצל אותו, ונמכור לכם אנרגיה גרעינית כפי שאנו מוכרים לכם נפט", בהצהרה זו שרטטה ערב הסעודית בפני העולם את שאיפותיה הגבוהות בנוגע לחלומה הגרעיני. אך בהקשר זה, ארצות הברית ניצבת בפני דילמה בנוגע לתנאים הסעודיים לנרמול היחסים עם ישראל, ביניהם קבלת טכנולוגיה גרעינית אזרחית.

בהקשר זה, עולות כמה חששות ישראליים שדובר עליהם במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) במחקר, כאשר החשש הראשון נוגע ל"נרמול נושא ההעשרה או הגברת הרצון של מדינות האזור להשיק תוכניות גרעיניות משלהן". המחקר קובע כי "מתן אישור אמריקאי להעשרת אורניום בערב הסעודית נושא סיכונים גדולים. ייתכן כי יוזמת הקמת בנק דלק גרעיני בפיקוח אזורי בערב הסעודית תוכל להפחית חלק מהסיכונים הללו".

המלחמה בין ישראל לחמאס לא עצרה את המשא ומתן לגבי נרמול פוטנציאלי של היחסים בין ישראל לערב הסעודית בעתיד, כולל השיחות בנוגע לחיזוק שיתוף הפעולה הגרעיני האזרחי בין וושינגטון לריאד. בראיון שנערך עמו ב-15 ביולי, טען נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כי הסעודים דורשים מארצות הברית בתמורה להכרה בישראל, להקים ולהפעיל תוכנית גרעינית אזרחית בשטח ערב הסעודית. הנשיא לא פירט בנושא זה ולא הוצגו פרטים על קווי המתאר המלאים של שיתוף הפעולה המתוכנן בתחום האנרגיה הגרעינית. עם זאת, כבר זמן מה ידוע כי ערב הסעודית ביקשה מארה"ב אישור להפעיל מתקן להעשרת אורניום בשטחה כחלק ממחזור דלק גרעיני מלא. לפי הסעודים, מטרת המתקן היא לספק אורניום מועשר ברמה נמוכה הנחוץ לכורים שהם מתכננים להקים.

הדרישה הסעודית למחזור דלק גרעיני עצמאי אינה חדשה, והיא מגובה בטיעונים הנוגעים לאנרגיה וליתרונות כלכליים, ואף בכירים מבית המלוכה הסעודי דיברו עליה בגלוי. בעבר, התעקשו האמריקאים על "התקן הזהב" הגרעיני (כפי שהוסכם בשנת 2009 עם איחוד האמירויות), שאינו מאפשר למדינה לבנות מתקנים להעשרת אורניום או לעיבוד חומר גרעיני לתחנות כוח. עיקרון זה הוא שמנע עד כה התערבות אמריקאית בתוכנית הגרעין הסעודית. כעת, נראה כי האמריקאים על סף שינוי מדיניותם. בכירים ישראלים רבים דיברו לאחרונה על הנושא, וטענו כי מדובר בעניין סעודי-אמריקאי נפרד שאין לישראל תפקיד בו. הם הוסיפו כי ככלל, לא תהיה לישראל בעיה בתוכנית גרעין אזרחית בערב הסעודית, שכן קיימות כבר תוכניות דומות במדינות השכנות.

בהתאם להערות ולדיווחים אלו, נראה כי ישראל וארה"ב דנות אפילו במסגרת פוטנציאלית אפשרית. בנסיבות אלו, חשוב להדגיש את הסיכונים העיקריים הכרוכים במתן אפשרות לערב הסעודית להעשיר אורניום בשטחה:

- שחיקת הטאבו על ההעשרה: מדינות אחרות עשויות לדרוש גם הן את הזכות להעשיר אורניום, או לעשות זאת בעזרת גורמים חיצוניים, ולאו דווקא אמריקאים, בהתאם לקווים שהלכה בהם ערב הסעודית.

- ביטול תקן הזהב: ייתכן שמדינות שהסכימו בעבר לא להעשיר אורניום בשטחן בתמורה לעזרה בינלאומית בהקמת תוכנית גרעין אזרחית, ובראשן איחוד האמירויות, ידרשו בעתיד הקרוב לשוב ולנהל משא ומתן על ההסכמים שחתמו.

- ההטעיה הסעודית: לערב הסעודית היסטוריה בעייתית בנוגע לאנרגיה גרעינית וטילים. הקמת מחזור דלק גרעיני עצמאי בשטח סעודיה טומנת בחובה סיכון בינוני וקצר טווח לרכישת ידע והסטת משאבים. בנוסף, קיים סיכון להלאמת מפעל ההעשרה בעתיד.

הקמת בנק דלק גרעיני אזורי בפיקוח עשויה להקטין חלק מהסיכונים הכרוכים במחזור דלק גרעיני עצמאי בשטח הסעודי, אם יתקיימו התנאים הבאים:

- בניית מתקן ההעשרה בערב הסעודית על ידי קונסורציום בינלאומי שבו אין לסעודיה יותר מ-50% מאחזקות הפרויקט. המתקן יפיק את החומרים הגולמיים למפעל ההעשרה וייצר תרכובת כימית המתאימה לשימוש כדלק גרעיני, אך לא ייוצרו תרכובות אחרות כמו מתכות.

- כל הפעילויות הגרעיניות בשטח סעודיה יהיו נתונות לפיקוח הדוק, כולל כריית עפרות האורניום, תחת מעקב צמוד של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, והסכמה סעודית לחתום על "הפרוטוקול הנוסף".

- הסכמה סעודית להקמת בנק דלק גרעיני בשטחה שישרת את כל מדינות המזרח התיכון, כולל איראן, ויהיה בבעלות ובפיקוח הקהילה הבינלאומית.

הקמת בנק דלק גרעיני אזורי עשויה לכלול גם חסרונות, בעיקר נרמול נושא ההעשרה או הגברת הרצון של מדינות האזור להשיק תוכניות גרעיניות משלהן, שלא היו חושבות על כך לולא המתקן הסעודי. עם זאת, נראה כי החסרונות של בנק דלק גרעיני אזורי קטנים יחסית לאלה הנובעים מהפעלת מחזור דלק גרעיני עצמאי בשטח סעודיה.

המזרח התיכון נמצא כבר בעיצומו של מירוץ גרעין שקט (אזרחי, ככל הידוע לנו), וחשוב לפתח רעיונות יצירתיים לריסון ההתקדמות לפחות. ישראל עשויה להמשיך בהתנגדותה הנחרצת לכל שינוי בסטטוס-קוו הגרעיני במזרח התיכון, כולל התנגדות להעשרת אורניום בערב הסעודית. אולם, אם אכן ארה"ב זנחה את תקן הזהב הגרעיני, ואפילו אם הדבר נעשה רק לטובת סעודיה, תהיינה לכך השלכות בינלאומיות שליליות רחבות היקף על אמנת מניעת הפצת נשק גרעיני.

לישראל, נכון להתעקש על תקן הזהב הגרעיני, כפי שנקבע במקרה של איחוד האמירויות. אך אם אכן "עזב הסוס את האורווה", וישנה פתיחות אמריקאית ואור ירוק מישראל להתקדם בקווים המאפשרים לערב הסעודית להעשיר אורניום בעצמה, יש לדון בהצעה להקמת בנק דלק גרעיני אזורי בשטחה, שכן זה עשוי להפחית את הסיכונים הכרוכים בהעשרה עצמאית בשטח סעודיה ובתפוצת נשק גרעיני באזור.

ישראל צריכה לנצל את השפעתה ולפעול כדי לשפר את תנאי ההסכם ולהציע רעיונות חדשים כמו בנק דלק גרעיני אזורי.