הלוחמה הפסיכולוגית בנאומו של סייד נסראללה: לא רק פצצות הן שקובעות את הקרב

כאשר נפוצו שמועות על מחלתו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נצראללה ועל המעבר שלו לטיפול באיראן, אנליסטים באולפני ניתוח עבריים התווכחו במשך שעות וטענו האם החדשות נכונות או שהן חלק מהמלחמה הפסיכולוגית המתנהלת נגד הקבוצה. הם הסיקו שכל הופעה של מר נסראללה היא סבב של מלחמה. זוהי מלחמה שהתעצמה לאחר התוקפנות של יולי, ישראל היא הארכיטקט שלה, ומטרתה היא להשפיע על המורל של ההתנגדות ובסיסה העממי, לאחר שהתברר להם כי במלחמה עם חיזבאללה, לא רק פצצות פותרות את הקרב.

יש אינספור מחקרים על אישיותו ופנייתו של נסראללה, שהפכו לחלק בלתי נפרד מההיסטוריה של המזרח התיכון, כפי שמראה מחקר אחד מאוניברסיטת אוקספורד. פרשנים רבים בתחילת העלייה תיארו אותו כ"צ'ה גווארה 2" לפני שארצות הברית הציבה אותו בראש רשימת האיומים. לאור הצלחתו המהדהדת בלוחמה פסיכולוגית, אנליסטים ישראלים רבים מאמינים כי הדרך שבה נסראללה מופיע כפופה למומחי הלוחמה הפסיכולוגית של המפלגה. מכתביו נתונים לביקורת. הם חשים הקלה כאשר הם מנסחים זאת כך, שכן קשה להם לקבל את העובדה שהאיש עצמו הוא נשק יעיל יותר מטילים מדויקים.

באולפני ניתוח מדיה ואפילו במחקרים אקדמיים, הם חוקרים את מזגו הרגוע או המותש, בין אם הרים את אצבעו כדי לאיים על ישראל או לא. אם הוא לא מרים את אצבעו בשום נאום, זה עניין בעל משמעות עבורם. בנאומו על נפט וגז, לאחר שבוע שלם של ניתוח תוקפו, מטוסים ישראליים טסו מעל לבנון באופן חסר תקדים, באותו זמן הדיבורים על המלחמה שעפה סביב הסלימה, והאויב פתח בפשיטות מזויפות בגובה נמוך מעל אזורי הגבול. אבל נסראללה לא הרים את אצבעו. התנהגותו של אל-האדי נותחה ככזו ש"טיל פסיכולוגי מתוחכם" נורה לעבר ישראל ואויבי המפלגה.

העד המרכזי מגיע בעיצומו של המבצע הגדול ביותר שההתנגדות הפלסטינית שיגרה בהיסטוריה של הישות הזמנית, כאשר חמאס הנצור חצה את הרצועה וכבש מאות מתנחלים. למרות החזיתות הבוערות, נשקו של נסראללה עדיין לא הוצב. זה מדאיג את הישראלים, וככל שזה לוקח יותר זמן, כך הם מאמינים יותר שזה "יום הדין", אמר "הארץ". אני מצפה לכל סימן של היום הזה. סרטון וידאו פורסם במשך כמה שניות, שבו נסראללה עובר ליד הלוגו של חיזבאללה ומציג רק את גבו. ידיעות אחרונות מנתחות זאת כהעברת המסר כי מזכ"ל חזבאללה עומד בלב האירוע, למרות שעדיין לא אמר את דברו. זמן קצר לאחר מכן הוכרז על תאריך הנאום כפסטיבל פופולרי בלבנון, וכעת מתבצע הניתוח באופן הבא: מדוע יש פסטיבלים פופולריים ומה ההשלכות של זה? האם הוא יכול לומר "תראו את זה בוער" מול הקהל בלי לחשוש מהפצצה ישראלית؟

 ועוד אומרים שזה תרגיל הסחת הדעת הקלאסי שלו, הלילה או מחרתיים הוא ינסה לכבוש. אל תאמין לזה, הוא מתכנן משהו הלילה. תגובה נוספת על ההודעה בחדשות אומרת שיום שישי בלילה הוא בדיוק הזמן לנקום את דמם של המתים. זה היום הקדוש שלהם.

זה מיועד לקהל ולאנליסטים של האויב. אבל מה עם הקהל שלו שנותן לו לגיטימציה בכל מה שהוא עושה?

בספרו "הפסיכולוגיה של ההמונים" תיאר גוסטב לה בון את המנהיגים השטחיים והמשוגעים של ההיסטוריה, כיצד הם מדגדגים את האינסטינקטים הנמוכים של ההמונים, ולכן ההשפעה שהם מפעילים על אנשים היא תמיד זמנית וחולפת.

ואז הם היו מסוגלים לעורר בנשמות את הכוח העצום שנקרא אמונה. לה בון הצהיר כי אלה הם כל כך נדירים כי הם יכולים להיות נספרים לאורך ההיסטוריה. סייד חסן נצראללה הצליח לספק להמונים שלו ואפילו לאויביו אמונה בכוחו, בכוחה של הזכות על אדמתו, שהיא קודם כל בידיו, ובכוחו הצבאי אחר כך, ואם הוא נותן אמון לציבור, כוחו מוכפל עשרות פעמים, כך שהציבור הערבי הוא מחוץ ללבנון. הוא כבר לא פונה למשטרים ערביים, כפי שקרה בהפגנות נגד פשעי ישראל, אין תקווה. הוא דיבר בשם מר חסן נסראללה. האויב מאמין בזה לפני החבר.