פיקוד העורף

מאז שנות ה-90, הכיר היישות הציונית בחשיבות חיזוק העורף. לשם כך הוקמה מפקדה ייעודית לעורף, נפרדת מהמפקדות האזוריות האחרות (צפון – מרכז – דרום), לאחר שכל אזור טיפל בכך בעצמו. אחד מהגורמים העיקריים להקמת מפקדה זו היה ההתפתחות ביכולות של תנועות ההתנגדות הלבנוניות והפלסטיניות, אשר הצליחו לפגוע בעומק היישות, במיוחד במהלך מלחמות: יולי 2006, עזה 2008 – 2012 – 2014 – 2021.

מידע עיקרי:

- הוקמה בפברואר 1992 אחרי מלחמת המפרץ.

- אחראית על משימות ההגנה האזרחית, הכנה של המתנחלים במהלך תרגילים למלחמות ואסונות, סיוע במהלכם, וסיוע בשיקום.

- משימות היחידה שונות ממשימות יחידת החילוץ 669. פיקוד העורף מפעיל יחידת חיפוש והצלה מקומית, שפועלת בעיקר בעת אסונות טבע, בעוד יחידת 669 היא יחידת החילוץ והחיפוש הקרבי (CSAR) של חיל האוויר הישראלי, הפועלת מעבר לקווי הלחימה.

- החטיבות והיחידות הכפופות לה:

   1) בית הספר לחיפוש והצלה (בה"ד 16).

    2) האזור הצפוני.

    3) אזור חיפה.

    4) אזור דן.

    5) ירושלים והאזור המרכזי.

    6) האזור הדרומי.

אזורים אלו כוללים: 26 גדודי הצלה, 13 גדודי הגנה אב"כ (נגד התקפות גרעיניות, ביולוגיות וכימיות), 14 בתי חולים צבאיים, 8 גדודי חי"ר קלים, 6 יחידות לוגיסטיות, רובן של חיילי מילואים.

בנוסף, קיים חטיבת "אלון" הכפופה ליחידה זו, הכוללת את הגדודים הבאים:

- גדוד 489 "קדם" לחיפוש והצלה.

- גדוד 498 "שחר" לחיפוש והצלה.

- גדוד 894 "תבור" לחיפוש והצלה.

- גדוד 668 "רם" לחיפוש והצלה.

העורף אינו מוכן למלחמה הבאה

בכתבה  הערכה שפורסם לאחר "קרב חרב ירושלים", כתב העיתונאי "טל לב-רם" בעיתון "מעריב" כי כדי לנצח במלחמה הבאה, ישראל זקוקה לעורף חזק שיתפקד כראוי.

לב-רם חשף שהתסריט המסוכן ביותר שמצפה צה"ל למלחמה עם חיזבאללה וחמאס במקביל, רואה את רוב העורף תחת איום רקטות. הוא הדגיש שעל ישראל להתכונן למצב חירום מלחמתי שבו עשויות להיות מאות נפגעים כל יום, תוך פגיעות נרחבות בבתים ותשתיות בהיקפים שלא נראו קודם.

הוא סיים את הכתבה במסקנה שמבנה החירום של העורף כיום רחוק מלספק מענה מלא לאתגרים הצפויים במלחמה הבאה.