מערך ההגנה האווירית הישראלית

בצבא הכיבוש, חיל האוויר אחראי על משימות ההגנה האווירית, כאשר מטוסי הקרב והמסוקים נושאים באחריות להתמודד עם איומים באוויר. ואילו יחידת ההגנה האווירית אחראית להתמודדות הקרקעית איתם.

תורת ההגנה האווירית ביישות, קובעת כי חיל האוויר מסתמך בעיקר על מטוסי יירוט, כאמצעי להשגת עליונות אווירית, בעוד שמערכת ההגנה האווירית הקרקעית היא קו ההגנה האחרון נגד האיומים האוויריים, הכוללים מטוסי קרב, מטוסים ללא טייס, טילים בליסטיים, טילים קרקע-קרקע וטילים ארטילריים.

מהם המשימות העיקריות והמידע על יחידה זו?

_ יחידה זו הוקמה מאז הקמת צבא הכיבוש. אבל בהתחלה הייתה כפופה לפיקוד חיל התותחנים. וכלי הנשק שלה בתחילה היו מוגבלים לכלי נשק קל, ובשנות השישים קיבלה תותחים בקוטר 40 מ"מ המכוונים על ידי רדאר, ולאחר מכן סופקו לה מערכות טילי הוק.

ובשנת 1970 עברה היחידה מחיל התותחנים לחיל האוויר.

_ לאור הצלחת תנועות ההתנגדות להקים משוואת הרתעה אסטרטגית, שהתבטאה בהקמת יחידות טילים, הפעילות שלהן התגברה במיוחד לאחר מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, ואחרי מלחמת עזה בשנת 2008. יחידה זו החלה בשנת 2011 להפעיל את מערכת כיפת ברזל המיועדת ליירט טילים קצרי ובינוני טווח.

_ ב-23 בספטמבר 2014, הפילה יחידה זו מטוס Su-24 של חיל האוויר הסורי באמצעות סוללת טילי קרקע-אוויר מסוג פטריוט (Patriot), בעת שהמטוס ביצע משימות קרביות נגד עמדות ארגוני הטרור.

המערכות הקרביות

    קרן ברזל (Iron Beam): שכבת ההגנה החמישית והנמוכה ביותר ביישות, מסתמכת על קרני לייזר להגנה מפני טילים קצרי טווח, פצצות מרגמה ומל"טים, והטווח המרבי שלה הוא 7 קילומטרים.

    כיפת ברזל: שכבת ההגנה הרביעית, מיועדת ליירוט טילים קרקע-קרקע קצרי ובינוני טווח ונמוכי גובה, בטווח מרבי של 70 קילומטרים, והפיתוח נמשך להרחבת הטווח ל-250 קילומטרים.

    קלע דוד: שכבת ההגנה השלישית, היא מערכת שמכסה את טווח האיומים בין "כיפת ברזל" ל"חץ 2", והיא מיועדת לספק הגנה מפני טילים ארוכי טווח וטילים בליסטיים בינוני טווח, שבבעלותם של פלגים וכוחות ההתנגדות בלבנון ובפלסטין. הטווח שלה מגיע ל-300 קילומטרים.

בנוסף לכך, מסייעת לה מערכת פטריוט MIM-104 אמריקאית (יהלום): פלטפורמת הגנה אווירית טקטית בגובה בינוני-גבוה, המסוגלת להפיל מטוסים וטילים בליסטיים.

    מערכת חץ 2: שכבת ההגנה השנייה, מערכת המיועדת ליירט טילים בליסטיים כגון סקאד שבבעלות סוריה וטילים איראניים מסוג שיהאב. הטווח שלה מגיע ל-1500 קילומטרים.

    מערכת חץ 3: שכבת ההגנה הראשונה והגבוהה ביותר ביישות, היא מערכת המיועדת ליירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה, ובכך לשפר את סיכויי הצלחת היירוט, בנוסף לבטיחותה מול נשק לא קונבנציונלי. על פי הערכות זרות, טיל חץ מסוגל להפיל גם לוויינים.