הג'יהאד האיסלאמי: תחנות בדרך לשחרור פלסטיןתנועת הג'יהאד האסלאמי בפלסטין

 היא תנועת התנגדות פלסטינית שהאסלאם ביסודה. מטרתה לשחרר את פלסטין מהישות הציונית, והאמצעים שלה להשיג זאת הם באמצעות הג'יהאד. הגדרה זו של התנועה, לרבות עקרונותיה ועמדותיה, מתוארת במסמך הפוליטי שלה. התנועה הראתה את מחויבותה להתנגדות מזוינת, והקימה תחילה סניף צבאי בשם "הכוחות האסלאמיים של מוג'אהיד - קסם", שהתפתח מאוחר יותר ל"גדודי ירושלים" בשנת 2000 עם גדילתו הפנימית.

את הופעתה של תנועת הג'יהאד האסלאמי ניתן לייחס לדיאלוג האינטלקטואלי ולמאבק הפוליטי שהתנהל בתוך התנועה האסלאמית הפלסטינית במהלך שנות השבעים המאוחרות. תנועה זו הובלה על ידי קבוצת צעירים פלסטינים שלמדו באוניברסיטה במצרים, בהדרכתו של מייסד התנועה, השהיד ד"ר פתחי אל-שקאקי.

בתחילת שנות השמונים, בעקבות חזרתו של שיקאקי, קדוש מעונה, לפלסטין, הוא יזם את בניית המבנה הארגוני של התנועה. בנוסף, הוא התמקד בגיוס הקהילה הפלסטינית הן מבחינה פוליטית והן מבחינה חברתית, לצד ביצוע פעולות מזוינות נגד האויב הציוני. התנועה מאמינה בתוקף כי פעולה מזוינת היא הפתרון היחיד לשחרור פלסטין. לשם הגשמת מטרה זו, מתרכזת התנועה בהכנת וארגון ההמונים, משיכתם להצטרף לשורותיהם ובמתן שיקום מקיף. מוסדות וארגוני התנועה נוקטים בשיטות שונות כגון לימוד, תכנון, תכנות, הערכה ומעקב, להבטחת יציבות והתקדמות. בנוגע לתהליך המדיני ולבחירות, התנועה מחרימה אותם באופן פעיל, ומביעה באופן עקבי את אי הסכמתה להשתתפות בחיים הפוליטיים הציבוריים בזמן שפלסטין נותרה תחת כיבוש.

המזכיר הכללי והתחנות.

השהיד שאקי, ששימש כמזכ"ל ראשון שלה, נהרג בכיבוש המוסד ב-26 באוקטובר 1995, בזמן שחזר לדמשק, בירת סוריה. He had been residing in Damascus after being expelled from Palestine and was visiting Libya at the time of his murder. הכיבוש הטיל עליו את האחריות לארגן פעולה מזוינת וייזום האינתיפאדה הראשונה מ-1987 עד 1996. הוא גם פיקח על התכנון והביצוע של פעולות צבאיות שונות, במיוחד אלה שמטרתן את הכיבוש.

ד"ר רמדאן שלח, יורשו של השהיד שקאקי, הוביל את התנועה בשתי תקופות משמעותיות בתולדותיה: האינתיפאדה השנייה (2000-2005) והאירועים שהחלו ב-2011 במדינות ערב שונות, כאשר סוריה היא החשובה ביותר. הוא שמר בעקביות על עמדה נחרצת נגד הכיבוש. בזמן שהיה באחריותו, גדודי אלקודס עסקו במספר קרבות, כולל אלו בשנים 2008-2009, 2012 ו-2014. לרוע המזל, הוא נפטר ב-6 ביוני 2020, עקב מחלה. עקב מחלתו, ד"ר שלח ז"ל לא יכול היה להמשיך באחריותו, מה שהוביל לבחירתו של זיאד אלנחלה למזכ"ל התנועה בשנת 2018, תפקיד בו הוא ממלא עד היום. בהנהגתו נלחמה התנועה בקרבות שונים, ביניהם קרב "זעקת השחר", קרב בס אל-סדיקין ב-2020, קרב "סייף אל-קודס" ב-2021, קרב "אחדות הריבועים". ב-2022, וקרב "נקמת החופשיים" ב-2023.

גדודי אלקודס עוסקים בפעולה צבאית הן בעזה והן בגדה המערבית.

מפקד אכרם אל-עג'ורי, המשמש כראש המחלקה הצבאית של התנועה, מכהן בתפקיד הרמטכ"ל בחטיבות אלקודס. הוא מבוקש מאוד על ידי כוחות הכיבוש, שעשו ניסיון לחייו ב-2019 על ידי התמקדות בבירת סוריה, דמשק. חברי המועצה הצבאית בתוך גדודי אל-קודס נותרו לא מזוהים.

הזרוע הצבאית של התנועה, בין אם ברצועת עזה, בגדה המערבית הכבושה או מחוצה לה, הייתה תמיד במעגל היעדים של הכיבוש בגלל ההיסטוריה הג'יהאדיסטית שלהם.  הכיבוש התנקש בחיי המנהיגים הללו בפעולות ישירות או במהלך מלחמות, כולל מייסדי המרד, ביניהם: מחמוד אל-ח'ואג'ה, המהנדס מחמוד אל-זטמה, מוחמד שייח' ח'ליל, איימן אל-רזאיינה ועמר אל-עראג'.  ומנהיגים נוספים בשנים האחרונות: ערפאת אבו עבדאללה, דניאל מנצור, בהאא אבו אלאטא, חאלד מנצור, טייסר אלג'עברי, ג'יהאד אלג'נאם, חליל אלבחטיני, טארק עז אלדין.
מגדודי אלקודס מסתעפות חטיבות התנגדות שקמו בגדה המערבית הכבושה, בעיקר באזורי צפון הגדה המערבית, שהחשובות שבהן הן "חטיבת ג'נין", "חטיבת שכם", "חטיבת טול כרם, " ו"חטיבת טובאס". גדודי אלקודס פועלות מאז קרב "סייף אלקודס" ומאז מבצע "מנהרת החירות" (שחרור 6 האסירים בראשות מנהיג התנועה מחמוד אל). -ערדה, מכלא גלבוע) להעצמת, לפתח ולהרחיב את פעולת ההתנגדות הצבאית בגדה המערבית, במסגרת עיקרון הכיבוש, ההתשה ושמירה על להבת הסכסוך.  הכיבוש מציב גם את מנהיגי אותן חטיבות במעגל ההתנקשות: ביניהם הקדושים ג'מיל אל-עמורי, עבדאללה אל-חוסרי, מאטין דבאיה, פארוק סלמה, מוחמד אל-ג'וניידי ואחרים.  קדמו להם גם המנהיגים המייסדים בגדה המערבית, בין הבולטים שבהם: עיסאם ברהמה, איאד סוואלחה, מחמוד טוואלבה, סאלח טחיינה ואחרים.