הצבא האיראני

הצבא הרשמי של איראן ידוע בשם הצבא האיראני, והוא מאחד כוחות עם משמרות המהפכה כדי להקים את הכוחות המזוינים של איראן. הממסד הצבאי הזה נוצר בשנת 1979 על ידי האימאם רוחאללה חומייני המנוח, מנהיג המהפכה האסלאמית. מר עלי חמינאי אחראי כיום על הפיקוד על הכוחות המזוינים. הצבא מורכב מכוחות ויחידות שונות.

הכוח הימי הוקם מחדש לאחר המהפכה האסלאמית ב-1979, לאחר שכונה "הצי האיראני הקיסרי" בתקופת השאה.

הכוח הימי של איראן ממוקם בים עומאן, באוקיינוס ​​ההודי ובמפרץ הפרסי. אחריותה העיקרית היא להקים את קו ההגנה הראשוני של איראן בים עומאן ומחוצה לה, מתוך כוונה להשתתף באופן פעיל בפעולות ימיות בים הפתוח.

לכוחות המזוינים של איראן יש את הכוח הגדול ביותר הידוע ככוח היבשתי, המונהג כיום על ידי בריגדיר גנרל חומרט היידארי.

על פי הערכות 2016 של המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים, הצבא האיראני נאמד באוכלוסייה של למעלה מ-520 אלף פרטים. כ-350 אלף איש, בעלי יכולות צבאיות גבוהות ועוברים הכשרה מקצועית, מהווים את המילואים. לגבי חיל האוויר, הוא הוקם באיראן בשנת 1980, חודשים ספורים בלבד לפני תחילת מלחמת איראן-עיראק.

המשטרה, המכונה כוח אכיפת החוק, הוקמה בשנת 1992 בעקבות שילוב כוחות מהוועדים המהפכניים והז'נדרמריה. משימתו העיקרית היא לשמור על ביטחון הפנים במדינה. כוח זה מורכב מיחידות שונות כמו משטרת אנטי סמים, משטרת חקירות פליליות, משמר הגבול, כוחות מיוחדים ועוד. לאחר שארצות הברית ומדינות המערב הטילו אמברגו, איראן פתחה בפיתוח תעשיית מטוסים מקומית על מנת לטפל במחסור בחלקי חילוף ובאיומים חיצוניים פוטנציאליים. בתחילת 2002, איראן שיתפה פעולה עם אוקראינה לייצור מטוס איראן 140, שעוצב על פי דגם מטוס האנטונוב 140 האוקראיני. בנוסף, איראן החלה בייצור של שני מטוסי קרב המכונים "אזרק" ו"דמדומים", תוך שילוב טכנולוגיות אמריקאיות מה-F-14 Tomcat וה-Av4 טייגר. איראן השיגה עצמאות גם בייצור מסוקים, כולל מסוקי Shavpez 2-75 ו-Shavpez 206, שמקורם ב-Bell 212 ו-Bell 206 בהתאמה, וכן גרסה של מסוק AH-1 Cobra. תקציב הצבא האיראני צפוי לעמוד על כ-38 מיליארד סימנים בשנת 2021, המסמל עלייה של 58% בהשוואה לשנים קודמות. לצבא האיראני יש יכולת צבאית משמעותית, המופגנת לעתים קרובות באמצעות תמרונים צבאיים ציבוריים.

ישנם יותר מ-1600 טנקים, המורכבים מ-480 טנקי T-72, 150 טנקי "м60а1" אמריקאים, כ-100 טנקים בריטים, וכ-540 טנקים סובייטים המורכבים מדגמי "T-45" ו-"T-55".

ישנם 600 רכבי קרב משוריינים "PMP" ו-640 משוריינים "PTR", בנוסף למעל 8700 רובים ומשגרי רקטות.

ישנם למעלה מ-200 מסוקים מסוגים שונים וכ-180 סוללות הגנה אווירית מהמוצא הסובייטי, הסיני והרוסי.

לחיל הים יש חיל אוויר, יחד עם 29 צוללות ו-69 ספינות קרב.

לחיל האוויר יש כ-330 מטוסי קרב, המורכבים מ-180 מטוסי קרב אמריקאים, סובייטים ובריטים, 120 מטוסי תובלה צבאיים, מפציצים אמריקאים ורוסים, מטוסי אימון, ולמעלה מ-30 מסוקי קרב.

בשנת 2016, טיל מערכת ההגנה האווירית "S-300" הראשון נמסר לאיראן על ידי רוסיה.

לאיראן יש את אוסף הטילים הגדול ביותר במזרח התיכון, הכולל טילי שיוט בליסטיים וארוכים, וכן טילים חוצי שריון קצרי טווח המתאימים למטרות ימיות. טילים אלה כוללים את השאהב, פתחיה, זולפיקאר, קיאם, סג'יל והיידר.

אחד הצבאות החזקים בעולם הוא הצבא האיראני.

למרות הסנקציות האמריקניות, הרפובליקה האסלאמית עוסקת בייצור נשק, ציוד ותחמושת. היא הפכה לשחקנית מובילה בתעשייה זו, והסתכלה גם על תעשיות גרעיניות והעשרת אורניום למטרות שלום ואזרחיות. כתוצאה מכך, התפתחות זו מהווה איום על מדינות יהירות, ומחייבת אותן לחתום בסופו של דבר על הסכם גרעין עם המדינות (5+1). ממשל ביידן שואף להחזיר את ההסכם הזה לאחר עזיבתו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ.