המצב הכלכלי בישראל: שיתוק כלכלי עקב המלחמה

כמה כלכלנים השוו את ההשפעה על הכלכלה הישראלית שגרמה המלחמה ברצועת עזה לזו שחוותה הישות הישראילית  במהלך 2020 עקב נגיף הקורונה. הם מאמינים שמה שתל אביב חווה כעת עשוי להיות החמור ביותר.

בהתבסס על הסטטיסטיקה שפרסם בנק ישראל, צמיחת התוצר החזוי של 3% ב-2023 צפויה לרדת ל-1% ב-2024, מה שמצביע על התכווצות כלכלית צפויה.

האבדות המתרחשות לאחר 90 יום מתרכזות ברצועת עזה, ומשפיעות על מספר היבטים:

חיילי מילואים רבים מועסקים בתעשיית הטכנולוגיה, כפי שהדגיש העיתון וושינגטון פוסט, במיוחד בתחומים כמו אינטרנט, חקלאות, פיננסים, ניווט, בינה מלאכותית, רפואה ופתרונות אקלים. מגזר הטכנולוגיה בישראל נשען במידה רבה על השקעות זרות, שכבר היו בירידה עוד לפני המלחמה בשל החששות מחוסר היציבות הנתפסת שגרמה ממשלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוא מהקשת הפוליטית הימנית.

לא רק שממשלת ישראל צריכה לכסות את הוצאות חיילי המילואים, הפצצות והתחמושת, אלא היא גם נושאת באחריות לספק את צרכיהם של כ-200,000 עקורים מהאזורים הסמוכים לגבול לבנון-פלסטיני. אנשים מפונים אלה מאוכלים ומספקים כיום ארוחות בבתי מלון במימון ממשלתי הממוקמים באזורים הצפוניים והדרומיים של המדינה.

הכלכלנים מעריכים שהמלחמה עלתה לממשלה כ-18 מיליארד דולר, או 220 מיליון דולר ליום. בנוסף, נלקחת בחשבון הירידה בהכנסות ממסים לאור משבר זה.

במהלך המלחמה, שכבר נמשכת כבר ארבעה חודשים וצפויה להימשך עוד יותר, העלות המוערכת עשויה להגיע עד ל-50 מיליארד דולר, שווה ערך ל-10% מהתמ"ג.

לדברי כלכלן לשעבר במשרד האוצר הישראלי, הבנת תוצאות המלחמה היא קריטית. השלכות אלו כוללות את ההוצאות הנלוות למלחמה, הירידה המשמעותית בפעילות הכלכלית והירידה בהכנסות כתוצאה מכך. בנוסף, הצטיידות בחובות למימון המלחמה תוביל לעלויות גיוס שיהיו להן השפעה מתמשכת על התקציב גם לאחר סיום הסכסוך.

ב-17 בדצמבר 2023 פרסמה סוכנות הסטטיסטיקה המרכזית של ישראל דוח שהצביע על ירידה בצמיחה הכלכלית של ישראל ל-2.5% ברבעון הרביעי של 2023, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מלחמה וסכסוך מתמשכים ישפיעו לרעה על הכלכלה, וכתוצאה מכך חוסר תנועה כמעט מוחלט. העימות בעזה צפוי לגרום לאבטלה של כ-764,000 אנשים, המהווים 18% מכוח העבודה הישראלי.

בנוסף, המצב הכלכלי החמיר כתוצאה מעצירת מגזר התיירות, והשפיע על כ-90%. ההשפעה השלילית על מגזרי התחבורה והמלונאות תורמת עוד יותר להאטה במשק הישראלי.

מטבע הדברים, העלויות הישירות של המלחמה, לרבות רכישת תחמושת, משוריינים וטנקים, תורמות להחרפת השפל הכלכלי בישראל. ההתנגדות הפלסטינית השיגה הרס או נזק של משוריינים וטנקים ישראלים רבים ברצועת עזה, מה שהוביל את הישות לרכוש תחליפים באמצעות רכישת טנקים וכלי רכב משוריינים חדשים פעם נוספת.

עד 300 כלכלנים ישראלים דחקו בממשלת נתניהו לפשט ולהקטין את הוצאות הממשלה, במטרה להקל על עול המלחמה. בנוסף, הממשלה, שכבר לא מסוגלת להתמודד עם יותר הוצאות ועלויות, תעמוד בפני לחץ נוסף בגלל מחירי הדלק הלא יציבים.