00:18 זמן קודס הכבושה
ההתנקשות במפקד הצבא האיראני ראדי אל-מוסאווי בסוריה התרחשה בתוך המלחמה המתמשכת בין ציר ההתנגדות לציר הישראלי-אמריקאי. בנוסף, חלה הסלמה של עימותים צבאיים בין מוג'אהדין ההתנגדות לצבא הכיבוש ברצועת עזה, כמו גם בתימן, עיראק ולבנון מאז תחילת קרב טופאן אל-אקצא. באישור אמריקני, קיבלו הישראלים את ההחלטה לכוון את תא"ל מוסאווי, שאחראי על מתן תמיכה לוגיסטית, צבאית ושטחית לציר ההתנגדות במשך שלושה עשורים, במיוחד בסוריה, לבנון ופלסטין.
חיל משמרות המהפכה האסלאמית פרסם הצהרה באמצעות ישות ביניים, והזהירה כי התגובה לרצח השהיד מוסאווי תהיה חזקה ובלתי נמנעת. על פי ההצהרה, ישראל נחשבה אחראית להריגת הבכיר האיראני, למרות שישראל לא הודתה רשמית בהתנקשות. יתרה מכך, ישראל מוכנה להתמודד עם כל פעולה צבאית אפשרית בכל תחומי הסכסוך והמעורבות הצבאית. רמת הכוננות הוגברה, במיוחד בחזית הצפונית שבה מרוכז ציר ההתנגדות. לא ברור כמה תהיה השפעה לאיראן בתגמול הבלתי נמנע שלה.
הסיבה וזמן ההתנקשות:
- ככל שהשסעים בחזית הפנימית של ישראל והסכסוכים בהנהגתה נמשכים, המאשרים שהיעד הראשון של המלחמה, חיסול חמאס, בלתי אפשרי להשגה. ההנהגה המדינית והצבאית של ישראל נתונה גם ללחץ של משפחות של שבויי מלחמה, אופוזיציה פנימית ישראלית המהמרת על גורלו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנהיגי ימין קיצוני ישראלים מאחוריו. בהקשר זה אמר הרמטכ"ל הציוני לשעבר דן הרץ: "ישראל הפסידה במלחמה עם חמאס, והניצחון היחיד שיושג הוא הפלת ראש הממשלה בנימין נתניהו".
צבא הכיבוש נתקל בלחצים וכשלים בשטח במספר חזיתות של ציר ההתנגדות, במיוחד ברצועת עזה. הוא טוען שאיראן היא האחראית העיקרית לכישלונות הללו.
איראן מתמודדת עם השלכות על תמיכתה בתנועת חמאס, שנמצאת כעת במטרה של הצבא הכובש במלחמה בלתי פוסקת. למרות יותר מ-80 יום שחלפו מאז החלה התוקפנות, איראן לא הצליחה להגיב, מה שהוביל את שגריר דמשק, חוסיין אכברי, להכיר במעשים הבלתי רציונליים והרגשיים.
- ניסיונות לפתות את איראן לעימות ישיר: לאור המצב הבינלאומי המורכב השזור במשברים אזוריים, הישויות הכובשות מנסות לדחוף את איראן לעימות צבאי ישיר בסוריה ובחזיתות אחרות.
מי שאליו מתייחסים הוא האלוף סייד ראדי מוסאווי, שהועלה לאחר מותו לדרגת אלוף. הוא כיהן בתפקיד האחראי לתמיכה לוגיסטית צבאית בחזיתות ציר ההתנגדות, הכולל את לבנון, סוריה ופלסטין.
מות הקדושים של מוסאווי נחשבת כחלק מסדרת החיסולים הביטחוניים שערך הכיבוש הישראלי נגד יועצים צבאיים איראנים בסוריה, בכל עת שיש להם הזדמנות, בתמיכה ובסיוע של האמריקאים.
תרחישים ואפשרויות תגובות.
אחת האפשרויות והתרחישים המוצעים היא שהתגובה, בין אם היא מתרחשת בתוך הישות הכובשת או מחוצה לה, תהיה ביטחונית. הדבר מודגש במיוחד על ידי הצהרות איראניות הטוענות את הבלתי נמנע והבהירות של התגובה. נשיא איראן, סייד איברהים ראיסי, הצהיר, "הישות הציונית הגזלת והברברית תתמודד עם השלכות על הפשע הזה", והוסיף כי הכוונת ראדי מוסאווי היא אינדיקציה לתסכול של הישות הציונית. משרד החוץ האיראני גם אישר כי טהרן שומרת לעצמה את הזכות להגיב. כדי שהישות הציונית תשלם על ההתנקשות ברדי מוסאווי, מנהיג משמרות המהפכה האסלאמית בסוריה, היא חייבת להתבצע בזמן ובמקום המתאימים, ותל אביב צריכה להמתין לספירה לאחור. כמו כן, התגובה כרוכה בהגברת הפעולות הצבאיות בחזיתות ציר ההתנגדות והסלמה לרמות גבוהות יותר מבחינת כמות ואיכות.
עיתוי ההתנקשות, לצד הרקע הג'יהאדיסטי של השהיד ראדי מוסאווי, מצביע על כך שהישראלים שאפו לכוון את ציר ההתנגדות התומך בחמאס ובנחישותם של תושבי עזה. כתוצאה מכך, הוא הפך למרטיר נוסף במרדף אחר ירושלים.
סופר: חדר העריכה
