כיצד נסדק האמנה החברתית בין צבא הכיבוש למתנחלים?

האמנה החברתית היא תפיסה פילוסופית ופוליטית שמטרתה לקבוע את היחס הראוי בין הפרטים בחברה, כמו גם בינם לבין מקבלי ההחלטות השולטים. החוזה החברתי החצי-צבאי הישראלי הוקם על פי עקרונות יסוד, כמו הבטחת ביטחון, יציבות ורווחה ל"עם הישראלי". בתמורה נדרש האזרח להתגורר ולעבוד בקיבוצים ובהתנחלויות, לשרת בצבא, למלא תפקידי מילואים ולתרום לרווחת הציבור. אי עמידה בהתחייבויות אלו נחשבת לעבירה על המדינה, על ערכיה, על האידיאלים שלה ובסופו של דבר על עצמו. כתוצאה מכך, אזרחים מגייסים את בניהם ובנותיהם לצבא מתוך ציפייה שהמדינה תעשה כל מאמץ להבטיח את חזרתם בשלום ולהגן עליהם ולהגן עליהם. אחת האמונה של אזרחים יהודים באזור היא שהמדינה, על צבאה, המשטרה וכוחות הביטחון שלה, לא תחסוך מאמץ בשמירה על כל פרט. אולם, האמנה החברתית הזו החלה להתפורר תחת משקלו של מבצע "טופאן אל-אקצא". התגובה המאוחרת של צבא הישראלי לאיום הניצב בפני האוכלוסייה זעזעה את הישראלים, וכתוצאה מכך ניפוץ האמנה החברתית האיתנה, שבאחד מביטוייו תלויה בישראלים המשרתים בצבא בתמורה להגנתם.

כיצד ישתבש האמנה החברתית בין צה"ל למתנחלים?

ההסכם החברתי בין המתנחלים למדינתם הופר עקב מבצע השבי שניהלה תנועת חמאס. כך הודה יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שהדגיש כי האמנה החברתית בין האזרחים למדינה "נופצה" עד להחזרת כל האסירים הישראלים.

החוזה התפרק כאשר המתנחלים, שחשו חלשים ונטושים על ידי הצבא האמין במהלך מבצע טופאן אל-אקצא, הבינו שקריאותיהם לעזרה לא נענו. הם ציפו שהצבא, הידוע בכושרו הצבאי ובטכניקות המתקדמות שלו, יספק הדרכה, תמיכה ומידע על שבויים. עם זאת, במשך שעות הם לא מצאו מישהו שיעזור להם. פרופסור שרון מרגליות-רבין, פרופסור למשפטים באוניברסיטת רייכמן, הסבירה במאמרה בעיתון "מעריב" כי עד תחילתו של טופאן אל-אקצא, רוב הישראלים האמינו שאם הם נמצאים בסכנה, הם יכולים להזעיק עזרה, כוחות הביטחון או המשטרה יגיעו תוך דקות, הם האמינו שלעולם לא יתמודדו עם גורלם לבד ברגעי אימה ופחד. אמונה זו עמדה בבסיס "האמנה החברתית הישראלית" והמיתוס שנבנה במהלך השנים באמצעות פעולות הצלה הרואיות רבות בארץ ובחו"ל.

ההשערה שכיבוש השטחים הפלסטינים משמש רשת ביטחון לישות הכובשת קרסה, בעקבות שנים ארוכות שבהן הישות הולכת שולל בתחושת ביטחון כוזבת.

עלייתו של הימין הדתי נצפתה מנקודת מבט חברתית והדרגתית. יתרה מכך, כיום הם מחזיקים בשליטה על הצבא ועל מרכזים פוליטיים בכירים, כמו הממשלה. חלה עלייה במספר הקצינים הביניים והבכירים המזוהים עם הימין הדתי בצבא, ועולה על הרמות הקודמות. בנוסף, הממשלה נמצאת בשליטה של ​​מתנחלים ימניים קיצוניים. מצב זה משקף את הוויכוח המתמשך בישראל בין שני צדדים מנוגדים. מצד אחד, יש בעלי דעות ליברליות יותר שמתעדפים את חיי האדם והפרט. מצד שני, יש את הפרטים הפונדמנטליסטיים והקיצוניים יותר. הוויכוח הזה ניכר בקמפיין שמובילות משפחות האסירים, שרבים מהם מתגוררים בהתנחלויות קיבוצי השמאל, נגד הממשלה. השאלה שעולה בהקשר זה היא האם ליברלים ופונדמנטליסטים יכולים להתקיים במקביל באותה חברה.

האמנה החברתית בלתי כתוב מופיע בקרב חברי "הקהילה היהודית", המתורגם לתקציב הכללי, לשיח הפוליטי והתקשורתי, לתוכניות הלימוד, לתוכניות המפלגות הפוליטיות ולתפיסות של קבוצות או קבוצות דתיות שונות. עמודי התווך שלו מתפוררים ועומדים בפני קריסה כתוצאה מאובדן האמון בצבא ובמוסדות הפוליטיים והרשמיים, אשר 75 יום לאחר פרוץ המלחמה עם פלגי ההתנגדות, עדיין אינם מסוגלים להשיג שום צורה של ניצחון המאפשרת לישות לצאת ממבוי הסתום הזה ולקיים חוזה חברתי שעבר שנים של תבוסות.