- 400 מיליארד דולר הן ההפסדים הכלכליים של הגורם על פי מכון ראנד למחקרים. ואילו האויב מודה בהפסדים שמוערכים ב-120 מיליארד דולר בלבד עד לעדכון האחרון.

בפרט ובמספרים:

- ההפסדים הכלכליים החודשיים של האויב: 20 מיליארד דולר.

- הגירעון בתקציב: 32 מיליארד דולר (שהם 6.8%).

- יחס החוב מהחוץ: 60 מיליארד דולר בנוסף לחובות קודמים ש ל 300 מיליארד דולר.

- 7.75 מיליארד דולר הפסד בהכנסות ממסים.

- ירידה של 15% במדד הבורסה (ת"א 35), כאשר מניות של חלק מהחברות ירדו ביותר מ-35%, ומניות של חמשת הבנקים הגדולים שרשומים בבורסת תל אביב ירדו ב-20% בהפסד שעבר את 25 מיליארד דולר.

- 25 מיליארד דולר אובדן שווי שוק בבורסה במהלך חודש אפריל 2024.

- ירידה של 19 מיליארד דולר בשווי הכולל של המניות שרשומות במדד הראשי של בורסת תל אביב.

- 10% הפסד במניות הקשורות לישראל ברחבי העולם / הערכות לשבוע הראשון.

- 11% כיווץ בכלכלה הישראלית לפי הערכות של בנק JP Morgan Chase האמריקאי.

- 4.25 מיליארד דולר עלות הפיצויים המוערכת לכל הנפגעים, פרטים וחברות.

- 25 מיליארד דולר הערכת עלות לשיקום 30 התנחלויות בעוטף עזה שניזוקו במהלך המערכה.

- 1.4 מיליארד דולר הערכת עלות הנזקים שנגרמו לרכוש.

- 17.5 מיליארד דולר הפסדי הכיבוש עקב השיתוק הכלכלי (בממוצע של 300 עד 400 מיליון דולר ישראל מפסידה מדי יום עקב השיתוק הכלכלי).

- 0.5 מיליארד דולר כיווץ ביצוא שירותי תעופה ושירותי תחבורה, מה שמהווה 0.2 מתוך התוצר המקומי הגולמי, לאחר שבוטלו 1135 טיסות מתוך 2662 שהיו מתוכננות עד ל-19 באוקטובר לפי חברת Cirium, המובילה העולמית בניתוחי תעופה.

- 8.4 מיליארד דולר הפסדים כלכליים מאז תחילת המערכה עקב נעדרות עובדים מ

מקום העבודה (בממוצע של 1.2 מיליארד דולר שבועי לפי נתוני המחלקה הכלכלית של איגוד ארבעי התעשייה).

- 7 מיליארד דולר הפסדי השקל למרות שהבנק המרכזי זרק 45 מיליארד דולר מהרזרבות שלו לתמיכה במטבע.

- 3.5 מיליארד דולר הפסד בהכנסות מתיירות. והמספר המוזל של התיירים ירד מ-300 אלף ל-50 אלף תיירים בחודש.

- מאות מיליוני דולרים הפסדי הכנסות מנפט וגז שבועיים לאחר השעיית יצוא הקו הימי המוביל למצרים וסגירת מאגר תמר לגז מול חופי עשקלון.

- הפסדים בתחומים התעשייתיים, הטכנולוגיים, הבריאותיים והחינוכיים לאחר שהוזעקו 300 אלף עובדים שנחשבים חיילי מילואים.

- 7 מיליארד דולר חשבון המלחמה לפי הערכת בנק הפועלים הישראלי, מה שמהווה 1.5% מהתוצר המקומי הגולמי.

- 1.9 מיליארד דולר הפסד בתחום המנופים באתרי בנייה לפי רויטרס - ממוצע יומי של 37 מיליון דולר).

- 25 מיליון דולר שהוקצו לעזרה ל-100 חברות טכנולוגיות נבחרות לשרוד במהלך המלחמה לפי מנכ"ל רשות החדשנות הישראלית שממומנת מהמדינה.

- 7.6 מיליארד דולר הפסד הכנסה ממסים לפי בית ההשקעות הישראלי "מיטב".

- עלייה בעלויות ביטוח ספינות ותחבורה ימית המכוונת לישראל בעשרה פעמים מהערך הרגיל.

- 0.25 מיליארד דולר דמי מחיה יומיים ששולמו על ידי הממשלה ל-330 אלף אנשים שפונו מהצפון והד

- 0.37 מיליארד דולר סך ההפסדים שנגרמו לרכוש במהלך השבוע לפי קרן הפיצויים בישראל.

- נזק לביטחון המזון: 60 דולר.

- אבטלה: 11%. ומספר המובטלים בישראל חצה את 750,000.

- הפסד בתוצר המקומי הגולמי השנתי: 20 מיליארד שקל עם סוף 2023.

- שיתוק כמעט מוחלט בתחום התיירות.

- ירידה בתחום הטכנולוגיה והקפאת חוזים בשווי 71 מיליארד דולר.

- הפסדים בתחום הבנייה: 7.5 מיליארד דולר. (סגירת 60% מהמוסדות הפועלים בתחום הבנייה והבנייה).

ירידה בתעשייה: 56%.

הימנעות מפרעון חובות: 299,000 אנשים.

- שיתוק נמל אילת והפסדים שחצו את 14 מיליארד דולר.

- חברת מודי'ס העולמית מורידה את דירוג האשראי של ישראל מ-A1 ל-A2. (פברואר 2024).

- חברת סטנדרד אנד פורס האמריקאית מורידה את הדירוג האשראי הארוך טווח של ישראל, מ-"AA-" ל-"A+" לאחר ההסלמה עם איראן. (אפריל 2024). החברה צופה שהגירעון בתקציב הממשלתי של ישראל יעלה ל-8% ב-2024 לעומת 6.7% ב-2023.

- "פיץ'" שומרת על דירוג ישראל ב-"A+" ומסירה את הפיקוח השלילי עם הוספת תצפית עתידית שלילית. (אפריל 2024).

הצמיחה בחובות ישראל בשל המלחמה:

43 מיליארד דולר סך ההלוואות בשנת 2023 (לפי משרד האוצר הישראלי).

21 מיליארד דולר חובות נוספים לאחר פרוץ המלחמה בעזה (לפי משרד האוצר הישראלי).

16.6 מיליארד דולר סך ההלוואות בשנת 2022.

הגעת יחס החוב לתוצר המקומי לרמה של 62.1% בשנת 2023.

התחזית היא הגעת יחס החוב לתוצר המקומי לרמה של 67% בשנת 2024.

8 מיליארד דולר ממכירת אג"ח בינלאומיים מאז אוקטובר האחרון.

31 מיליארד דולר סך החוב המקומי בשנת 2023.

הגעת יחס החוב המקומי לרמה של 72% מסך ההלוואות בשנת 2023.

304 מיליארד דולר סך החוב הציבורי הישראלי עד סוף 2023.

בשיעור של 8.7% נרשמה עלייה בחוב הציבורי בשנת 2023 לעומת שנת 2022.

משברים נפשיים והפרעות

- הפרעות נפשיות: 172,000 מקרים נפשיים פנו למרכזים הנפשיים או לרופאים הנפש.

לפי אתר הביטוח הלאומי הישראלי, המוסד שילם סכומים בסך ששה מיליון שקלים (כמיליון ו600 אלף דולר) כתמיכה לאנשים בני 67 ומעלה, לאחר שפסקה פעילותם בשל המלחמה.

פרטים נוספים:

- 400 מיליארד דולר הפסדים כלכליים ישירים ועקיפים לפי ראש הכלכלנים במכון ראנד למחקרים, דניאל איגל.

- ההפסדים הישירים והעקיפים ובהם: ירידה בהשקעות, שוק עבודה מופרע, איטיות בצמיחת התפוקה, כיווץ כלכלי, תמיכה בצרכים של המפונים שפונו מסביבות עזה

 וצפון פלסטין הכבושה ונטל תפקידיהם, גיוס חיילי מילואים והשבתת מקומות עבודתם, ירידה ניכרת בתיירות, עזיבת כחצי מיליון מתנחלים ישראלים לחו"ל ועוד.

- חברת מודי'ס העולמית הורידה את הדירוג האשראי של מדינת ישראל מ-AA מינוס ל-A פלוס, זאת בעקבות העלייה בהוצאות הביטחוניות והחשש מקונפליקט נרחב עם איראן. בתחילת החודש הנוכחי, חברת פיץ' לא הורידה את הדירוג אך שינתה את התחזית לעתיד הדירוג ל"שלילית".

- הגירעון התקציבי השנתי 6.6%, מה שמספיק ליצור יחס חוב שמוערך בכ-75%.

- 750,000 מתנחלים, שהם כשישית מהכוח העובד, (רק בתקופה בין אוקטובר לדצמבר) היו מובטלים.

- הכוחות המזוינים של הכיבוש הוציאו 30 מיליארד שקלים (8 מיליארד דולר) באותה תקופה, בנוסף להוצאותיהם הרגילות שהן כ-2% מהתוצר המקומי.

הפסדים כלכליים של הכיבוש בצפון פלסטין הכבושה לאחר פעולות המורדות האסלאמית

- החזית הצפונית נוצלת 60% מהכלכלה הישראלית.

- נזק או השבתה כמעט מוחלטת במגזרים התיירותיים, הכלכליים, החקלאיים והתעשייתיים.

- הפסדי התיירות בצפון מוערכים ב-3.5 מיליארד דולר.

הפסקה מוחלטת במגזר החקלאות וההפסדים מוערכים ב-2.5 מיליארד דולר (מחסור חמור בעובדים).

- השבתת ההשקעות בשווי 15 מיליארד דולר.

- נסיגת 230,000 מתנחלים.

- פינוי 43 התנחלויות.

- עלות הנסיגה ופינוי המתנחלים מוערכת ב-56 מיליון דולר יומיות.

עלות הפינוי
נפנו באופן רשמי 43 התנחלויות גבוליות לחלוטין (למעט קריית שמונה שנפנתה באופן חלקי), ו-14 התנחלויות נפנו ברובן על אף שלא ניתן צו רשמי, ו-20 התנחלויות נפנו חלקית מבלי שיצא צו רשמי. המתנחלים תלוננו על חוסר תוכנית פינוי מאורגנת וברורה, וכן על חוסר תקציב ברור, מה שמשקף חוסר כמעט מוחלט של המדינה בתגובה המהירה להם ולבעיותיהם. ידוע שככל שמשך הגירוש מתארך, מוצאים הנגרשים מקום אחר להתיישבות, והופכים להיות יותר מסוגלים להתמקם ולהשתלב בחברה חדשה, מה שמעלה את הסיכוי שלא ישובו לגליל שוב. ההנחה הזו התחזקה עם חוסר יכולתה של ממשלת הכיבוש והגופים שלה לעקוב אחרי ולתאם את השהות של הנגרשים במלונות, דבר שגרם לרבים מהם לסבול מבעיות כספיות, נפשיות וחברתיות, ולהתגורש מהמלונות שהוקצו לאירוח נגרשי הצפון.

במהלך הפינוי נפנו 47,941 תלמידים ישראלים מבתיהם ומבתי ספרם, 31,231 מהדרום ו-16,710 מהצפון.

עלייה חדה בשיעור ההפרעות הנפשיות בקרב הישראלים בעקבות המלחמה

נתונים מגמע"ן, העמותה הנפשית הישראלית, מראים בדוח שלהם לאחר חצי שנה מתחילת המלחמה כי יותר מ-172,000 ישראלים (בממוצע של 33,000 ייעוצים חודשיים) פנו לעמותה וייעצו עם רופאים נפשיים.

העמותה ציינה כי הייתה עלייה במספר הייעוצים בשל לחצים נפשיים בקרב חיילים זכרים ונקבות בשירות הפעיל והמילואים. נרשמה עלייה של 125% במספר הייעוצים ללחץ נפשי בקרב בני נוער וצעירים מתחת לגיל 17 בשבועות הראשונים של המלחמה.

הדוח מצביע על עלייה חדה של 950% בייעוצים הנפשיים בנושאי חרדה, טראומה ואובדן לעומת החצי הראשון של השנה. עם התקדמות המלחמה, הייתה עלייה בייעוצים הקשורים לדיכאון, מצוקה נפשית חמורה ובידוד.

במהלך חצי הראשון של השנה, נתקבלו יותר מ-38,000 ייעוצים (22%) מילדים וצעירים עד גיל 24. מתוכם, 60% היו בנות ו-40% בנים. הסיבות העיקריות לייעוצים היו חרדה וטראומה. נרשמה עלייה של 10% בקרב גברים לעומת השנים הקודמות.

- ירידה חדה בנסיעות ובתנועת התעופה בנמל התעופה בן גוריון: בוצעו רק 38,500 טיסות בינלאומיות השנה לעומת 70,000 טיסות בשנה שעברה 2022/2023. מספר הנוסעים ירד ל-4,270,000 לעומת 10,143,000 באותה תקופה בשנה שעברה, כלומר ירידה של כ-60%.

- ירידה בהגירה לישראל לפי הסוכנ

ות היהודית ל-12,322 אנשים השנה לעומת 45,533 בשנת 2023 ו-76,616 בשנת 2022.

- מגזין האקונומיסט: המצב של ישראל היום מבחינה פוליטית, כלכלית וביטחונית הוא הקשה ביותר מאז מלחמת יום הכיפורים ב-1973. המלחמה הוכיחה כי היא יקרה יותר ממה שצופו.

- ראש חוג הכלכלנים במשרד הכלכלה הישראלי, שמואל אברמסון: "המלחמה תוביל לשינויים במערכת הכלכלה ובישראל בטווח הקצר ב-2024, ובטווח הארוך".

הפסדים כלכליים למדינה כתוצאה מהמצור התימני על נמל אילת

- שיתוק נמל אילת: 95%. (40% מיבואות ישראל עוברים דרך מסלול חיוני זה).

- הפסד כלכלי כתוצאה מעצירה כמעט מוחלטת של היצוא מנמל אילת: 14 מיליארד דולר.

- ההפסד בשל עיכוב ואי מסירה של 14,000 רכבים חשמליים שהיו אמורים להיכנס לנמל ולהימסר ללקוחות.

- עלייה בעלויות הביטוח וההובלה על ספינות מסחריות ישראליות או המגיעות לפלסטין הכבושה.

- ירידה בנפח הסחר דרך תעלת סואץ ביותר מ-40 אחוזים, ברבעון הראשון והשני לעומת אותה תקופה בשנה הקודמת, לפי נתוני האומות המאוחדות.