11:29 זמן קודס הכבושה
מספר שבועות לאחר תחילת הפלישה הישראלית לרצועת עזה, המונח "היום שאחרי" המלחמה הוצג על ידי התקשורת העברית והמערבית כאחד. זה הוזכר לעתים קרובות על ידי גורמים רשמיים שסברו כי חיסול חמאס הוא בלתי נמנע והפוקוס צריך לעבור לתכנון לעתיד. אולם לאחר 8 חודשים מהפלישה נוצרה מתיחות בין שר הביטחון הישראלי לראש הממשלה, שהובילה לסכסוך ציבורי. הדבר הדגיש כי המושג "למחרת" הוא בסך הכל כלי ללוחמה פסיכולוגית, וכוחו של צהל ימשיך להצטמצם בתוך סכסוכים פנימיים בין מפלגת הליכוד ושרי הממשלה.
גלנט שוחח עם נתניהו בצורה חסרת תקדים, והתעקש על תוכנית ברורה לעתיד. במערכת הביטחון חוששים לקבל שליטה הן בהיבטים הצבאיים והן בהיבטים האזרחיים של הגזרה. במסיבת עיתונאים הצהיר גלנט על התנגדותו לשלטון הצבאי הישראלי בעזה, כשהוא ציין את החששות לגבי העלות ומשך הזמן. הוא דחק בנתניהו להכריז שישראל לא תשתלט אזרחית על עזה ולבחון חלופות לחמאס. גלנט הזכיר את ניסיונותיו מאז אוקטובר להציע ממשלה פלסטינית חדשה שאינה עוינת כלפי חמאס, אך הוא לא קיבל תגובה מממשלת ישראל.
נאומו של גלנט עלה בקנה אחד עם הצהרותיו של שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן, שהדגיש את החשיבות של יצירת תוכנית מפורטת של ישראל לעתיד רצועת עזה כדי למנוע השתלטות הכאוס באזור.
לאחר שגלנט אמר את דבריו, נתניהו הגיב כמה שעות לאחר מכן מבלי לציין את שמו. הוא התנגד בכך שקבע כי הצעד הראשון ליום השני של המלחמה הוא חיסול חמאס ללא כל תירוצים. בנוסף, הוא הביע כי אינו מוכן להחליף את חמאס ברשות הפלסטינית, אותה תיאר כישות עוינת שאין מקום לדיון עמה בעתידה של עזה.
נתניהו דחה הצעות אמריקאיות לרשות הפלסטינית לקחת תפקיד מוביל בעזה לאחר המלחמה או לשקול דרך להקמת מדינה פלסטינית. הוא טען כי פעולה זו תתגמל את חמאס על מעשיהם ב-7 באוקטובר. אנליסטים ישראלים סבורים שסירובו של נתניהו לטפל בסוגיות הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני מונע את תמיכת מדינות ערב בתכנון הביטחון לאחר המלחמה. זה מפחית את הסיכוי שכל מדינה תרצה לבוא ולפעול בעצם כמשטרת הכיבוש הישראלי, מכיוון שישראל סוגרת את כל האפשרויות הסבירות.
"ישראל היום", העיתון העברי, מתח ביקורת על ההצעה וקבע בדו"ח כי אנשי המקצוע במערכת הביטחון סבורים כי מדובר בנושא הכרחי לדיון. חיילי צבא ההגנה לישראל מסכנים את חייהם לכיבוש שכונות שכבר השתלטו עליהן. עם זאת, נתניהו לא מוכן להתייחס לנושא הזה עד שהחמאס יובס. ההגדרה של "להביס את חמאס" אינה ברורה, אך נתניהו מציע שהיא תוכרז בסמוך לבחירות 2026.
גם בעיתון העברי "הארץ" ציינו כי קיים חשש גובר בקרב שלושת השרים וראשי מנגנוני הביטחון לגבי הכיוון אליו פונה המלחמה בחמאס. הנושא העומד על הפרק אינו רק "למחרת" וההצעה לממשלה לקבוע יעד דיפלומטי לצד מטרותיה הצבאיות. יש גם חששות לגבי עצירת המשא ומתן על בני ערובה, הסכסוך המתמשך ברפיח, והמתיחות הגוברת עם מצרים וארצות הברית.
גם נתניהו וגם גלנט צודקים בחששותיהם. נתניהו מודה כי יעדי המלחמה שלו לא הושגו, בעוד שגלנט מודאג מהסלמה העלויות האנושיות והלוגיסטיות למערכת הביטחון אם ימשיכו בדרך הנוכחית.
העיתון האמריקני וושינגטון פוסט הדגיש כי בחודש דצמבר טען הצבא הישראלי לניצחון במחנה ג'בליה, וקבע כי החלישו את שליטת חמאס במעוזם בצפון עזה. תא"ל איציק כהן, מפקד אוגדה 162, הודיע כי "ג'בליה כבר לא אותו דבר", וציין כי מחבלים רבים נהרגו ונעצרו חשודים. לאחר חמישה חודשים, כוחות ישראליים נכנסו שוב לג'בליה.
סופר: חדר העריכה
