יום שלישי 01 ספטמבר , 2026 10:02

האם חזבאללה בדרך לתקוף שוב את ישראל?

היעדר תגובה צבאית מיידית מצד חזבאללה בלבנון להתקפות הישראליות אינו אומר כי האפשרות של מאבק מזוין יצאה מחישוביו. יש לקרוא את ההתנהלות הזו כחלק מתקופה רגישה, המחייבת איזון מורכב בין הצורך לבנות מחדש את היכולות, השיקולים הפוליטיים, המציאות הפנימית בלבנון, אופי ההבנות שהביאו להפסקת סבבי הלחימה הקודמים, והמתנה לעיתוי המתאים ביותר להפעלה מחדש של הפעילות הצבאית. חזבאללה מתייחס לשלב הנוכחי כאל מרחב לניהול העימות באמצעים שונים, תחת מגבלה של הימנעות מהסלמה צבאית, תוך שמירה על זכותו להגיב לכל התוקפנות הישראלית.

אחד השיקולים המרכזיים המובילים את חזבאללה שלא להפעיל בשלב זה את תגובותיו הצבאיות הוא ניצול תקופת השקט לשיקום היכולות ולארגון מחדש של השורות. מבנה הפיקוד והמערך הצבאי של חזבאללה ספגו במהלך שני הקרבות – "אולו אל-באס" ובמידה פחותה "אל-עצב אל-מאכול" – אתגרים משמעותיים וגורליים, שהובילו למותם של מפקדים רבים, לשחיקה בחלק מהיכולות ולנזקים מסוימים למערכות התקשורת ולתשתיות הלוגיסטיות. מצב זה מחייב לשקם את המבנה הארגוני ולהשלים יכולות כחלק מסדר העדיפויות המרכזי.

כפי שהתרחש במהלך 15 החודשים שחלפו מאז סיום קרב "אולו אל-באס", הפסקת האש מספקת לחזבאללה הזדמנות חשובה ויקרה מפז לעצב מחדש את המבנה שלו ולשקם חלקים נרחבים מיכולותיו, במיוחד בתחומי האימונים וההצטיידות.

מכאן, שמילוי המשרות והעמדות שהתפנו בעקבות מותם של מפקדים, חלוקה מחדש של תחומי האחריות, הגברת התיאום בין הדרגים הבכירים לדרגים בשטח, וכן בחינת נקודות החוזקה והחולשה – כל אלה הם תהליכים הדורשים זמן. גם הפקת הלקחים מהאתגרים שעלו במהלך קרב "אל-עצב אל-מאכול", ומההתפתחויות המבצעיות, המודיעיניות והטכנולוגיות שליוו אותו, יכולה להיות חלק מתהליך בחינה רחב יותר, שמטרתו לסגור פערים וללמוד מהניסיון הקודם לקראת עימות עתידי.

לאחר מכן מגיע השיקול השני: בחירת התנאים המקומיים, האזוריים והבינלאומיים המתאימים ביותר להפעלה מחדש של המערכה הצבאית. כאשר העיתוי בין זירות "חזית ההתנגדות" השונות יהיה מתואם, העימות מול מחנה האויב עשוי להתנהל בתנאים טובים ורחבים יותר.

השיקול השלישי קשור לשמירה על תדמיתו של חזבאללה כמי שמחויב להבנות שהושגו במסגרת הרגיעה והפסקת האש, ובמיוחד למה שנכלל במזכר ההבנות של איסלמבאד. כאן מתגלה משוואה פוליטית חשובה: חזבאללה לא יוותר על זכותו להגיב, אך במקביל לא יהיה הצד שיואשם בהפלת הרגיעה.

חזבאללה הצהיר פעמים רבות כי הוא עוקב אחר ההפרות הישראליות ודבק בהפסקת האש, בעוד ישראל ממשיכה לבצע תקיפות בתוך שטח לבנון. לפיכך, ריסון התגובה יכול להפוך לכלי פוליטי בפני עצמו: הוא מאפשר לחזבאללה להציג את עצמו כמי שמחויב להבנות, ובמקביל להציג את ישראל ואת ארצות הברית כצד שאינו מכבד את התחייבויותיו או משתמש בהסכמים ככלים זמניים לסידור מחדש של המצב בשטח.

גישה זו מעניקה לחזבאללה מרחב פעולה רחב יותר בזירה הפוליטית והתקשורתית, במקום לעבור מיד לעימות צבאי שעלול לשמש כדי להטיל מחדש על לבנון את האחריות להסלמה.

השיקול הרביעי הוא העמדת השלטון הלבנוני מול אחריותו הלאומית, במיוחד לאחר שהתברר כי דרכו הכנועה, המשא ומתן הישיר שלו עם ישראל והוויתור על הזכויות והעקרונות הלאומיים לא השיגו תוצאות, ללא תמורה או הישג כלשהו – אפילו לא הימנעות ישראל מתקיפותיה.

מבחינה זו, מדובר בהוכחה מרכזית לכך שוויתורים לא הובילו כלל להשגת ביטחון או להשבת הזכויות, אלא דווקא החריפו את המצב. לבנון הצטיירה בפני האויב כמדינה מפולגת בתוך עצמה ומפוררת מבפנים, דבר שהקל על המשך ההתקפות והחרפתן.

השיקול החמישי קשור יותר מכל לסביבה החברתית, באמצעות מתן אפשרות לחברה התומכת בחזבאללה להתאושש. חברה זו עברה חודשים ארוכים של מלחמה, עקירה, אבדות בנפש ונזקים חומריים. לכן, המשך הסלמה מתמדת משמעותו להשאיר מאות אלפי משפחות במצב מתמשך של שחיקה כלכלית, חברתית ונפשית.

לפיכך, תקופת השקט מעניקה למוסדות, לרשויות המקומיות ולמשפחות הזדמנות לארגן מחדש את חיי היומיום, לשקם בתים, להחזיר את הפעילות הכלכלית, לאפשר את חזרת העקורים ולבנות מחדש את מערכות התמיכה החברתיות.

מכאן שניתן להבין את ההחלטה שלא ליזום תגובה צבאית רחבת היקף כהחלטה על ניהול הכוח ולא כוויתור עליו. לפי פרשנות זו, חזבאללה מנסה לשלב בין בנייה מחדש של יכולותיו, הגנה על סביבתו החברתית, שמירה על מרחב פוליטי והותרת אפשרות התגובה על כנה, מבלי להשתמש בה בכל הזדמנות.

לפיכך, השאלה אינה צריכה להיות: "מדוע חזבאללה אינו מגיב?", אלא אפשר לנסח אותה אחרת: האם תגובה מיידית משרתת את מטרותיו של חזבאללה בשלב הנוכחי, או שמא דחייתה מעניקה לו יכולת גדולה יותר לארגן מחדש את הקלפים ולקבוע את העיתוי ואת אופי העימות הבא?

במונחים אסטרטגיים, ריסון השימוש בכוח בשלבים מסוימים של העימות עשוי להיות חלק משמעותי מניהולו, לא פחות מהשימוש בכוח עצמו.


סופר: צוות המערכת




לוח שנה