14:52 זמן קודס הכבושה
מחוז שבווה בתימן חווה בשנים האחרונות התרחבות משמעותית של הנוכחות הצבאית של איחוד האמירויות, ובראשה הקמתו והרחבתו של בסיס מורֶה (מֻרַּה) — אחד הבסיסים המרכזיים שהקימה אבו דאבי בדרום תימן.
שבווה היא מחוז עשיר בנפט ובגז, ובעל מיקום אסטרטגי המחבר בין דרום תימן למזרחה. לכן, קשה לראות בבסיס מורֶה מתקן צבאי מבודד. הוא מהווה חלק ממערך רחב יותר של נוכחות צבאית ואזורית שבנתה איחוד האמירויות בדרום תימן, תוך הסתמכות על כוחות מקומיים המזוהים עמה, ובראשם הכוחות המזוהים עם המועצה הדרומית למעבר.
הקמת הבסיס החלה בסוף 2021, והעבודות להרחבתו התגברו משמעותית מאז 2023, לפי תצלומי לוויין ודיווחים מהשטח.
התצלומים מציגים מתחם צבאי רחב הכולל מגורים לחיילים, מתקנים לוגיסטיים, האנגרים ומסלולים למטוסים, מרכז פיקוד ושליטה, וכן עשרות בונקרים ומתקנים מבוצרים. בנוסף נראית רשת של דרכי גישה ומעברים המחברים בין חלקים שונים של המתחם.
תצלומים עדכניים יותר מצביעים על המשך עבודות חפירה והקמת מתקנים חדשים, מה שמלמד כי האתר התפתח ממחנה צבאי לבסיס בעל מגוון תפקידים.
בשטח הבסיס נצפו גם כלי רכב צבאיים, משוריינים, משאיות וציוד נוסף, שחלקו עשוי להיות קשור למערכות הגנה אווירית.
חשיבותו של מורֶה אינה נובעת רק ממיקומו. במרחק של כמה קילומטרים מדרום לבסיס נמצא נמל התעופה עתק, שגם בו בוצעו עבודות להרחבת התשתיות הצבאיות, לרבות הקמת מתקנים גדולים לאחסון ולשיכון כלי טיס.
הקשר בין מורֶה לעתק הופך את שני האתרים לחלק ממוקד צבאי אחד במחוז בעל חשיבות יוצאת דופן עבור איחוד האמירויות — בשל עתודות הנפט והגז, הנמלים ומיקומו על צירי התנועה בין דרום תימן למזרחה.
ההתבססות האמירתית בשבווה היא חלק ממאמץ רחב יותר לעצב מחדש את המפה הצבאית והפוליטית בדרום תימן.
אבו דאבי פעלה בשנים האחרונות לבניית השפעה באמצעות כוחות מקומיים המזוהים עמה, לצד הקמה ופיתוח של בסיסים ומתקנים צבאיים המחברים בין מוקדי הכוח שלה לבין נמלים ואזורי אנרגיה.
בהקשר זה, מורֶה הוא לא רק בסיס צבאי, אלא אחד הכלים באמצעותם ביססה איחוד האמירויות את השפעתה במחוז בעל חשיבות כלכלית ואסטרטגית גבוהה.
עם זאת, לפי מידע שפורסם בעיתון אל־אח'באר, איחוד האמירויות נסוגה מבסיס מורֶה בסוף השנה שעברה, כחלק מארגון מחדש של פריסתה הצבאית. לפי המקורות שצוטטו בעיתון, כוחות המזוהים עם סעודיה פינו בהמשך גם את מורֶה, את בסיס אל־עַנַד ואת נמל התעופה עתק, במסגרת פריסה מחדש שנועדה להתמודד עם אפשרות לתקיפות מצד תנועת אנצאר אללה.
לאחר שאנצאר אללה הכריזה על מעבר לשלב של ״מצור תמורת מצור״ בתגובה להמשך המצור והמלחמה נגד תימן, מקבלים המתקנים הצבאיים הקשורים לכוחות שהשתתפו במלחמה חשיבות נוספת.
מורֶה הוא אחד מהם. מיקומו בשבווה, הקשר שלו לנוכחות האמירתית ולכוחות המקומיים הנתמכים על ידה, והקרבה לעתק ולאזורי האנרגיה — הופכים אותו לחלק מהתשתית הצבאית שנבנתה בתימן במסגרת המלחמה וההשפעה הזרה.
לכן, הסיפור של מורֶה אינו רק סיפורו של מחנה צבאי באזור מרוחק בשבווה. הוא ממחיש כיצד אזורים תימניים עשירים במשאבים הפכו לזירות של התבססות צבאית זרה — ומכאן גם חשיבותו במפת היעדים.
סופר: צוות המערכת
