14:36 זמן קודס הכבושה
ההתפתחויות הצבאיות בתימן מחייבות לבחון מחדש את האופן שבו ארצות הברית ובירות המערב מתייחסות לצנעא. צמצום הצד הזה לכדי שלוחה איראנית הפועלת בהתאם להוראות מטהראן עלול להוביל להבנה חלקית של אופי החלטותיו ושיקוליו, ולהקשות על הערכת צעדיו הבאים. צנעא נהנתה מתמיכה איראנית בתחומי החימוש, ההכשרה והניסיון, אך תמיכה זו לא הפכה אותה לכוח נטול עצמאות בקבלת החלטותיה, כך לפי תיאורה של העיתונאית ב"ניו יורק טיימס".
עם התרחבות העימות בין ארצות הברית לאיראן, קיבלה סוגיה זו אופי חריף יותר בקרב מי שסברו שמדובר בשחקן הפועל אך ורק בהתאם להוראות חיצוניות. מנגד, אחרים ראו בכך תבונה פוליטית לנצל את העיתוי המתאים כדי להשיב מידה מסוימת של איזון, לאחר שסעודיה נמנעה מלעמוד בהתחייבויות שעליהן הוסכם בהסכם האחרון והותירה את המצור במלואו. מצב זה לא היה דבר שצנעא יכלה להתעלם ממנו או לקבלו כמציאות מוגמרת שיש להיכנע לה ולהשלים עמה.
העיתונאית מוסיפה כי לצנעא מרחב קבלת החלטות עצמאי, וכי יש לה מניעים הקשורים למעמדה בתוך תימן ולמאבק ביריביה המקומיים והאזוריים, לצד הבנתה את הערך האסטרטגי שמעניק לה מיקומה הגיאוגרפי, המשקיף על אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם.
מאז השתלטותה על צנעא בשנת 2014, עברה תנועת אנצאר אללה מלהיות צד בסכסוך פנימי לכוח פוליטי וצבאי שמעמיד את עצמו במרכז כל הסדר הנוגע לעתידה של תימן. במהלך שנות המלחמה היא צברה ניסיון צבאי, רשתות השפעה ויכולות של טילים וכלי טיס בלתי מאוישים, לפני שהעבירה חלק מפעילותה אל הים האדום במהלך מלחמת עזה.
התקיפות נגד ספינות הקשורות לישראל או המיועדות אליה הובילו לשיבושים נרחבים בתנועת הספנות, ודחפו חברות ספנות בינלאומיות לשנות את נתיביהן ולהקיף את כף התקווה הטובה, תוך עלייה בעלויות ההובלה והביטוח ובהארכת זמני ההפלגה.
ניסיון זה הוכיח גם כי צנעא מסוגלת לבחור את עיתוי התערבותה באופן המשרת את מטרותיה. במהלך מלחמת עזה הוצגו הפעולות הימיות כאמצעי להפעלת לחץ על ישראל על רקע המלחמה, ובמקביל הן העניקו לתנועה הזדמנות לחזק את מעמדה הפוליטי והציבורי ולהפגין את יכולתה להשפיע מעבר לגבולות תימן.
אולם בסבב הנוכחי נראה כי השיקולים קשורים יותר לזירה התימנית עצמה, בין אם באמצעות הפעלת לחץ על סעודיה, שיפור תנאי המשא ומתן סביב ההסדר הפוליטי, או השבת היוזמה במאבק מול ממשלת תימן הנתמכת בידי סעודיה.
גם הפעולות הימיות והאוויריות נגד סעודיה מקבלות חשיבות הולכת וגוברת. במהלך השלב הראשון של ההסלמה הודיעו הכוחות בצנעא על תקיפת מכליות נפט סעודיות ועל מניעת ספינות אחרות מלהמשיך בדרכן, לצד תקיפת מרכזי גיוס והיערכות, מתקני אספקה ואתרים צבאיים.
במקביל, עברו התקיפות האוויריות גם למטרות בתוך סעודיה, תוך התמקדות גוברת בג'יזאן ובנג'ראן ובמתקנים הקשורים לתחום האנרגיה.
המשמעות של תקיפת מתקני ארמקו היא שהשיקולים הצבאיים נוגעים כעת למגזר רגיש במיוחד מבחינת ריאד. רשימת המטרות שעליה דיברו גורמים בצנעא כוללת את בית הזיקוק בג'יזאן, מתקני אחסון, טעינה והפצה, מתחמים הקשורים לייצור אנרגיה וגזים תעשייתיים, וכן רשתות להובלת מוצרי נפט.
סוג כזה של תקיפות מעלה את העלות הפוטנציאלית של ההסלמה ומעניק לצנעא כלי לחץ שניתן להפעיל במקביל לפעולות הצבאיות ולמשא ומתן המדיני.
חשיבותו של תפקיד זה גדלה עוד יותר אם השיבוש בבאב אל־מנדב יתרחש במקביל לסגירה או לשיבוש של מצר הורמוז. שני המעברים הללו מהווים יחד חלק מרכזי מרשת הסחר והאנרגיה העולמית, וכל שיבוש מקביל בשניהם עלול להעלות את עלויות ההובלה והביטוח, לפגוע בזרימת הנפט ולהגביר את הלחצים האינפלציוניים.
במצב כזה ניצבת סעודיה בפני אתגר נוסף, שכן היא מסתמכת על צינור המוביל חלק מתפוקת הנפט שלה מאזור המזרח אל נמל ינבוע שעל הים האדום, במטרה לעקוף את התלות המלאה במפרץ.
לכן, כל גישה אמריקאית או בינלאומית כלפי אנצאר אללה צריכה להפריד בין הקשר שלה לאיראן לבין שאלת עצמאות קבלת ההחלטות שלה, כך מדגישה ה"ניו יורק טיימס" האמריקאית.
גם במקרה שבו וושינגטון וטהראן יגיעו להבנות, אין כל ערובה לכך שצנעא תפסיק באופן אוטומטי את פעולותיה או תתחייב להסדר שאינו עולה בקנה אחד עם האינטרסים של תושבי המחוזות בצפון תימן.
האירועים המצטברים מחייבים להתייחס לצנעא כאל גורם פוליטי וצבאי בעל שיקולים עצמאיים, המשלב פרגמטיות עם יכולת להשתמש בכוח, ויודע להפוך את מיקומו הגיאוגרפי לקלף מיקוח.
התעלמות מהמציאות הזאת עלולה להוביל להערכות שגויות באשר לאופי ההסלמה הבאה. לעומת זאת, הכרה בה מאפשרת קריאה מציאותית יותר של התנהלות צנעא — הן ביחסיה עם איראן, הן בעימות שלה עם סעודיה והן בהשפעתה הגוברת על ביטחון השיט הבינלאומי.
היציבות האזורית לא תיקבע רק באמצעות ההבנות בין המעצמות הגדולות. היא תושפע גם מהחלטותיהם של גורמים מקומיים, שכיום מחזיקים ביכולת לשנות בעצמם את השיקולים של אותן מעצמות.
סופר: צוות המערכת
