משבר הטילים שמדאיג את הפנטגון!

הנתונים שהצטברו בשבועות האחרונים חושפים כי ארצות הברית מנסה לצמצם את היקף ההשלכות הצבאיות שספגה בעימות מול הרפובליקה האסלאמית באיראן, באמצעות התמקדות בשיח הפוליטי והתקשורתי המציג את האירועים כהצלחה צבאית. זאת, בעוד שהעובדות שפורסמו בכלי תקשורת אמריקאיים ומערביים, לצד דוחות של מכוני מחקר אסטרטגיים, מציגות תמונה שונה לחלוטין. המדדים המצטברים מצביעים על כך שוושינגטון יצאה מהעימות כשהיא מתמודדת עם משבר חסר תקדים במלאי התחמושת והטילים שלה, דבר שהטיל מגבלות ממשיות על אפשרויות הפעולה הצבאיות שלה וחשף את היקף השחיקה שנגרמה ליכולות ההגנה והתקיפה שלה.

בראש רשימת האינדיקציות הללו עומדת השחיקה המשמעותית שספגו מערכות ההגנה האווירית האמריקאיות, ובעיקר טילי פטריוט (Patriot) ו־THAAD, לאחר שהכוחות האמריקאיים נאלצו להשתמש בהם באופן אינטנסיבי ליירוט טילים וכלי טיס בלתי מאוישים איראניים ולהגנה על בסיסיהם הצבאיים ובעלי בריתם באזור. המחסור הזה כבר אינו רק בעיה לוגיסטית או תעשייתית, אלא הפך לגורם אסטרטגי המשפיע על קבלת ההחלטות בממשל האמריקאי, על רקע חשש גובר מיכולתו של הצבא האמריקאי להתמודד עם יותר מזירה צבאית אחת במקביל.

המגזין Foreign Policy הצביע על משבר מתרחב בתוך הפנטגון, המתבטא בשחיקה מהירה של מלאי התחמושת המדויקת וטילי היירוט, כתוצאה מהצטברות של התחייבויות צבאיות אמריקאיות: החל מהסיוע לאוקראינה, דרך הפעילות בים האדום והפריסה במזרח התיכון, ועד ההיערכות לעימות אפשרי מול סין באזור האינדו־פסיפי. המגזין הדגיש כי יכולת הייצור של התעשייה הביטחונית האמריקאית אינה מצליחה עוד לעמוד בקצב הצריכה הנוכחי, דבר שמעלה שאלות קשות לגבי יכולתה של ארצות הברית לנהל מלחמה ממושכת או להתמודד עם מספר חזיתות בו־זמנית.

גם רשת CBS News האמריקאית דיווחה כי מה שכונה "פעולות הגנה" במהלך המלחמה מול איראן הביא לצריכה של כמויות גדולות של טילי פטריוט ו־THAAD, דבר שהוביל את הפנטגון לבחון מחדש את תוכניות הייצור והאספקה שלו, לנוכח החשש שחברות הביטחון לא יצליחו לשקם את המלאים המדולדלים בקצב הנדרש.

רשת CNN דיווחה מפי מקורות המעורים בנושא כי הצבא האמריקאי צרך קרוב ל־80% ממלאי טילי THAAD שהיה ברשותו לפני המלחמה, בנוסף לכמחצית ממלאי טילי היירוט של פטריוט. נתונים אלה הובילו בכירים בצבא האמריקאי להזהיר כי מלאי התחמושת של הפנטגון הפך ל"נמוך באופן מסוכן". מספרים אלו משקפים את עוצמת הלחץ שהפעילה המערכה מול איראן על מערך ההגנה האווירית האמריקאי, למרות ניסיונות לצמצם את משמעות ההשלכות.

המשבר לא הסתכם בטילי היירוט בלבד, אלא התרחב גם לתחמושת התקפית ארוכת טווח. דיווחים אמריקאיים חשפו כי הצבא האמריקאי השתמש במהלך המלחמה בחלק ניכר ממלאי טילי הקרקע־קרקע ATACMS וכן בטילי PrSM החדשים, שנעשה בהם שימוש מבצעי ראשון במהלך הקרבות. בנוסף, מלאי טילי השיוט טומהוק ירד לרמות מדאיגות לאחר שימוש בכמות משמעותית מהם בפעולות הצבאיות.

רשת CNN דיווחה בעבר כי כ־30% מטילי הטומהוק נוצלו בשלבים הראשונים של המלחמה, בעוד שסוכנות רויטרס ציינה כי סוגים מסוימים של טילים מדויקים ארוכי טווח הגיעו לרמות מלאי נמוכות מאוד.

חומרת המצב מתחדדת כאשר משווים בין קצב הצריכה לבין קצב הייצור הנוכחי. לפי מומחים ששוחחו עם CNN, הפנטגון מקבל מדי חודש רק כ־15 טילי טומהוק וכ־20 טילי פטריוט, קצב שאינו מאפשר לפצות על הכמויות שנצרכו בתוך שבועות ספורים של לחימה.

בנוסף, המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) העריך כי שיקום מלאי מערכת THAAD לרמות שלפני המלחמה עשוי להימשך שלוש שנים או יותר. לפי הערכות המרכז, ארצות הברית צרכה כ־65% ממלאי טילי הפטריוט המוכנים לשימוש וכ־38% ממלאי THAAD, מצב שמגביל באופן משמעותי את יכולתה להגיב למשברים מקבילים במזרח התיכון ובמזרח אסיה.

הדלפות שפורסמו בעיתונים ניו יורק טיימס ו־וושינגטון פוסט מצביעות על כך שהמשבר כבר אינו נושא לדיון טכני בלבד בתוך המערכת הצבאית, אלא הפך לסוגיה פוליטית בדרגים הגבוהים ביותר.

לפי הדיווחים, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ניהל עימות חריף עם שר ההגנה שלו פיט הגסת' במהלך פגישה בקמפ דייוויד, ודרש הסברים בנוגע למחסור הגדול בתחמושת, לאחר שסבר כי הבעיה כבר טופלה. מקורות ציינו כי השחיקה, במיוחד בטילים ארוכי הטווח ובטילי היירוט, הייתה אחד הגורמים המרכזיים שהובילו את טראמפ לסגת מביצוע גל תקיפות נוסף נגד איראן, למרות איומיו הקודמים.

בניסיון לצמצם את השלכות ההדלפות, מיהר טראמפ להצהיר באמצעות פלטפורמת Truth Social כי לארצות הברית יש "כמויות עצומות" של תחמושת וכי הייצור נמשך בקצב גבוה, תוך תקיפה של גורמים שהדליפו מידע על המשבר. אולם הנתונים שפורסמו מצביעים על כך ששיקום המחסור בתחמושת רגישה, במיוחד בטילי פטריוט, דורש שנים ולא חודשים, ולכן הצהרות פוליטיות אינן מצליחות להסתיר את עומק המצוקה הצבאית.

בסיכומם של הדברים, הנתונים מצביעים כי החשיפה המשמעותית ביותר מהעימות מול איראן אינה רק היקף השחיקה במערכות ההגנה האווירית האמריקאיות, אלא גם חשיפת מגבלותיה של היכולת התעשייתית והצבאית של ארצות הברית לשקם במהירות את אבדותיה.

הם מצביעים גם על כך שההחלטה האמריקאית שלא להרחיב את המלחמה לא נבעה רק משיקולים פוליטיים או דיפלומטיים, אלא גם משיקולים צבאיים ישירים הקשורים לדלדול מלאי טילי היירוט והתקיפה. עבור רבים מהמשקיפים, מדובר באחד הביטויים המרכזיים למחיר הצבאי ששילמה וושינגטון בעימות מול איראן.