האם ארה"ב בדרך לעזוב את המזרח התיכון?

הדיווחים המתפרסמים על תחילת נסיגת הכוחות האמריקאיים מארביל, לצד דיווחים נוספים שלפיהם נשקל צמצום הנוכחות הצבאית האמריקאית בכווית, מעוררים גל של השערות באשר לעתיד הפריסה הצבאית האמריקאית במפרץ הפרסי ובמערב אסיה. אולם בחינה של ההתפתחויות הללו בהקשרן הצבאי והפוליטי מצביעה על כך שאין לראות בהן, לפחות בשלב זה, נסיגה אסטרטגית כוללת מהאזור, אלא בעיקר תהליך של פריסה מחדש והיערכות מחודשת של הכוחות והנכסים הצבאיים האמריקאיים, בהתאם למציאות הביטחונית החדשה שנוצרה בעקבות העימות האחרון עם הרפובליקה האסלאמית של איראן, ובצל הפגיעות הקשות שספגו הבסיסים האמריקאיים – פגיעות שהאמריקאים לא הכירו בעבר, אולי למעט מתקפת בסיס הנחתים האמריקאי בלבנון ב־23 באוקטובר 1983.

ארצות הברית לא הודיעה על סיום נוכחותה הצבאית במפרץ, אך נראה כי הפנטגון מבצע הערכה מחודשת של מפת הפריסה הצבאית שלו, לאחר שהמלחמה האחרונה עם איראן חשפה פרצות משמעותיות באופן הצבת הכוחות ומערכות היירוט, והוכיחה כי רבים מהבסיסים אינם בטוחים כלל.

באשר לעיראק, הכוחות האמריקאיים כבר החלו ליישם שלב חדש בתוכנית לצמצום נוכחותם הצבאית. במסגרת זו הם החלו להסיג חלק מהכוחות ומהציוד הכבד מארביל, לפרק חלק ממערכות ההגנה האווירית שהוצבו סביב נמל התעופה של ארביל ובסיס ח'ריר, ובראשן סוללות "פטריוט" ומערכת מודיעין ומעקב. מהלך זה מתבצע במסגרת הסכם קודם בין בגדאד לוושינגטון, שלפיו משימת הקואליציה הבינלאומית בעיראק תסתיים עד 30 בספטמבר 2026. משמעות הדבר היא שהנסיגה מחלק מהאתרים בעיראק אינה קשורה רק להתפתחויות הצבאיות האחרונות, אלא גם ללוח זמנים פומבי שסוכם בין הצדדים לפני חודשים.

עם זאת, התזמון של צעדים אלה במקביל לבחינה מחדש של הפריסה האמריקאית בכווית – כפי שדווח לאחרונה במאמר של ה"וול סטריט ג'ורנל" – מעניק להם ממד נוסף. לפי העיתון, הפנטגון בוחן אפשרות לצמצם את מספר חייליו בכווית. רעיון זה נדון בפנטגון עוד לפני פרוץ המלחמה עם איראן, אולם המתקפות האיראניות הנרחבות על הבסיסים האמריקאיים ועל מתקנים חיוניים במפרץ האיצו את הדיונים והעניקו להם תנופה משמעותית.

במהלך העימות האחרון הותקפו בסיסים אמריקאיים ומתקנים אסטרטגיים בכווית באמצעות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים. התקיפות פגעו גם במתקני אנרגיה, מתקני התפלה, נמלים ושדה התעופה הבינלאומי. אף שלפי הטענות האמריקאיות הצליחו מערכות ההגנה האווירית ליירט מספר רב של שיגורים, חלק מהתקיפות הגיעו ליעדן וגרמו לאבדות בנפש וברכוש. הבולטת שבהן הייתה התקיפה שלפי הנטען הביאה למותם של מספר חיילים אמריקאים באחד הבסיסים, ובהם שישה חיילים שנהרגו בנמל א־שועייבה בכווית. התפתחויות אלה המחישו כי ריכוז כוחות אמריקאיים בבסיסים גדולים וקבועים הופך אותם לפגיעים יותר בכל עימות עתידי.

על רקע זה נראה כי וושינגטון נעה לעבר תפיסת פריסה חדשה, המבוססת על צמצום ריכוז הכוחות והציוד במוקדים בודדים, והעברת נכסים צבאיים רגישים לאזורים החשופים פחות לאיום – כגון ירדן, ובמידה רבה יותר גם לישות הזמנית – תוך פיזורם בין מספר בסיסים שיאפשרו גמישות מבצעית גדולה יותר. במסגרת מגמה זו נכללת גם הוצאת חלק מסוללות ה"פטריוט" ומערכות הגנה אווירית נוספות מאזורים שנחשפו לפגיעות איראניות, והצבתן מחדש במקומות המספקים הגנה טובה יותר ויכולת מבצעית יעילה יותר.

המהלך אינו נועד רק להגן על הציוד הצבאי, אלא גם על אנשי הצוות והמומחים הצבאיים האמריקאיים, שהפכו ליעדים ישירים בכל הסלמה אזורית.

לפיכך, הנתונים הקיימים מצביעים על כך שהמתרחש כיום בארביל ובכווית הוא בעיקרו פריסה מחדש והיערכות מחודשת של הכוחות והנכסים הצבאיים האמריקאיים, ולא נסיגה אסטרטגית כוללת מהאזור – לפחות בשלב זה. את התשובה לשאלה האם מדובר בראשיתו של סיום הנוכחות האמריקאית באזור יספקו ההתפתחויות בימים ובשבועות הקרובים.