חקירה בקונגרס בוחנת: האם ג'פרי אפשטיין פעל כסוכן עבור ישראל?

כתב עיתון "ידיעות אחרונות" בניו יורק, דניאל אדלסון, חושף בכתבה זו (המתפרסמת באתר "אל-ח'נאדק"), כי בעקבות הצהרתו של סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי. די. ואנס, שלפיה לעבריין המין המורשע ג'פרי אפשטיין "היו קשרים עמוקים עם המודיעין הישראלי", פתחו הדמוקרטים בקונגרס בחקירה בנושא. במכתב ששיגרו למזכיר המדינה מרקו רוביו, דרשו הדמוקרטים לפתוח בחקירה פלילית ולקבל את כל המסמכים המוגדרים כקשורים למגעיו של אפשטיין. עוד הוסיף אדלסון כי החשדות בדבר היותו של אפשטיין סוכן אינם נוגעים רק לפעילותו למען היישות הזמנית, אלא גם למען מדינות זרות נוספות, בהן סעודיה, רוסיה וכווית.

הדמוקרטים בוועדת החוקה, החוק והמשפט של בית הנבחרים האמריקאי פתחו אמש (בין שלישי לרביעי) בחקירה רשמית לבדיקת החשדות שלפיהם עבריין המין המורשע ג'פרי אפשטיין פעל כסוכן זר בלתי רשום עבור ישראל ומדינות זרות נוספות, בהן סעודיה, רוסיה וכווית.

הצעד הזה, בהובלת חבר הקונגרס ג'יימי רסקין, הבכיר הדמוקרטי בוועדה, מגיע ימים ספורים לאחר דבריו של סגן נשיא ארה"ב, ג'יי. די. ואנס, בראיון לפודקאסט של ג'ו רוגן, שם טען כי לאפשטיין היו "קשרים עמוקים עם הדרגים הגבוהים ביותר במערכות המודיעין של ישראל וארה"ב".

במכתב רשמי ששיגר רסקין לתובע הכללי טוד בלנש, למזכיר המדינה מרקו רוביו ולראש המודיעין הלאומי ג'יי קלייטון, דרש חבר הקונגרס לקבל את כל המסמכים הנוגעים למגעיו של אפשטיין עם ממשלות זרות, ולפתוח בחקירה פלילית בפרשה.

המכתב מתבסס על סקירת מסמכים שנחשפו מוועדות הקונגרס ومמשרד המשפטים, המעלים חשד כי אפשטיין ניצל את קשריו ההדוקים עם דונלד טראמפ כדי להשפיע על מדיניות הממשל האמריקאי מבלי שנרשם כחוק בהתאם לחוק רישום סוכנים זרים (FARA).

רסקין כתב במכתבו: "ג'פרי אפשטיין מעולם לא נרשם כסוכן זר. עם זאת, מסמכים רבים שנחשפו לאחרונה מראים כי הוא פעל באופן אקטיבי למען מספר ממשלות זרות, כולל גורמים שאינטרסים שלהם מנוגדים לאלה של ארצות הברית, במטרה להשפיע על מדיניות הממשל".

בהקשר זה, סוכן הדוגמניות דניאל סיאד, שנחשד כי תיווך באספקת דוגמנים ודוגמניות עבור ג'פרי אפשטיין, נמצא מת בביתו בעיר נאנטר שבצרפת, כך אישר משרד התובע הכללי בנאנטר. הוא נמצא בביתו ביום שני האחרון, בעוד הרשויות חוקרות את נסיבות המוות. בעבר הוגשו נגדו מספר תלונות, בהן אונס, והוא נחקר בחשד לסחר בני אדם.

הקשר לאהוד ברק... ולסעודיה, כווית ורוסיה

המסמכים מפרטים, בין היתר, את קשריו של אפשטיין עם ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד ברק.

לפי הנתונים, בשנת 2013 ייעץ אפשטיין לברק בנוגע לפגישותיו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, סייע לו בניסוח מאמר דעה שפורסם בעיתון "ניו יורק טיימס" בנושא סוריה, וסיפק לו מידע על בכירים בממשל האמריקאי.

מאוחר יותר, כשתכנן ברק את חזרתו לחיים הפוליטיים בשנת 2019, פעל אפשטיין כיועץ פוליטי מאחורי הקלעים ותיאם מהלכים עם יועצו לשעבר של טראמפ, סטיב באנון. באחת התכתובות שנחשפו שאל באנון את אפשטיין: "אהוד הוא דמות בכירה... האם אנחנו יכולים להכריז שאני היועץ האסטרטגי שלו?".

כמו כן, המסמכים מראים כי אפשטיין הציע את עצמו כ"שומר ראש פיננסי" וכ"אדריכל פיננסי" עבור יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מיד לאחר בחירות 2016, וסיפק ייעוץ אסטרטגי לבכירים רוסים וכוויתים לגבי אופן הניהול של משא ומתן מול טראמפ.

בין היתר נחשף כי אפשטיין כתב: "אשמח לייצג את האינטרסים של סעודיה, באופן ברור לחלוטין". כמו כן נכתב כי קיימות אינדיקציות לכך שאפשטיין הדריך את אמיר כווית כיצד להתנהל מול טראמפ. לפי המסמכים, כתב אפשטיין בשנת 2017 כי יש "הרבה מה לעשות בנוגע לביקור טראמפ", ושאל: "אילו דברים מוחשיים מעוניין האמיר שארצות הברית תשיג?".

בנוסף צוין כי אפשטיין סיפק לנציג רוסיה באו"ם דאז, ויטלי צ'ורקין, עצות הנוגעות לטראמפ. הוא כתב בשנת 2018: "צ'ורקין היה נהדר. הוא הבוס והבין את טראמפ לאחר השיחות שלנו, זה לא מסובך. הוא רק צריך לראות אותו כדי להבין אותו, זה עד כדי כך פשוט".

בסיום מכתבו הדגיש רסקין את "הסיכונים הביטחוניים העומדים בפני אמריקה", וכתב: "עבריין מין בינלאומי שלא הראה כל חרטה, ותירא את עצמו כ'חבר הכי טוב' של הנשיא במשך שנים רבות, עמד בקשר עם ממשלות זרות בדרגים הגבוהים ביותר וסיפק להן עצות כיצד להתנהל מול הנשיא ולהשפיע על ממשלו".

הוא הוסיף כי אפשטיין אף התרברב בכך שברשותו מידע שיכול "להפיל" את טראמפ – לא רק בשל "היכרותו עם הנערות", אלא גם על רקע טענות למעורבותו ברשת הלבנת הון בינלאומית יחד עם אחד מאנשי העסקים המשפיעים (אוליגרך) מרוסיה בעסקאות נדל"ן במדינת פלורידה.

רסקין טען כי הסערה שעורר מידע זה הובילה לאחרונה לכינוס פגישות חירום של בכירי הממשל בתוך חדר המצב (Situation Room) בבית הלבן. כמו כן, הוא תקף את ג'יי קלייטון, מועמדו של טראמפ לתפקיד ראש המודיעין הלאומי, בטענה כי במהלך כהונתו כתובע פדרלי במנהטן פעל להכשיל את החקירות נגד שותפיו של אפשטיין. לפי רסקין, מינויו לתפקיד מודיעיני בכיר זה מהווה "פרס" שמטרתו להציב דמות הנאמנה לטראמפ בראש התיקים המסווגים של פרשת אפשטיין.

ביקורת יהודית על ואנס: "התבטאויות מקוממות"

יוזמתו של רסקין הגיעה במישרין בעקבות התבטאויותיו של סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס, שאמר כזכור בראיון כי המוסד הישראלי וסוכנות הביון המרכזית האמריקאית (CIA) היו מעורבים בפעילויותיו של אפשטיין.

ואנס דיבר גם על קשריו של אפשטיין עם ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד ברק, ועל מה שהגדיר כ"גורמים מתוך ה'דיפ סטייט' הישראלי בעלי נטיות שמאלניות". סגן הנשיא הודה כי לא מצא מסמכים המאשרים טענות אלה בכתב, אך טען כי מידע כזה "לא היה נשאר קיים מלכתחילה".

הצהרותיו עוררו ביקורת חריפה מצד דמויות יהודיות ושמרנים בתוך המפלגה הרפובליקנית, שראו בכך חיזור אחר חוגי שוליים בעלי נטיות אנטישמיות.

חבר הקונגרס היהודי-רפובליקני מפלורידה, רנדי פיין, תקף את דבריו של ואנס ותאר אותם כ"בלתי הולמים לחלוטין ומקוממים ביותר". כמו כן, הפרשן השמרן הבולט בן שפירו הבהיר כי לא יתמוך בוואנס בפריימריז הבאים של המפלגה הרפובליקנית, וכי הוא מעדיף את מרקו רוביו כמועמד לנשיאות.

המגבלות הפרוצדורליות של החקירה

עם זאת, ולמרות פתיחת החקירה, חשוב להבין את המגבלות הפרוצדורליות הקיימות בוואשינגטון. רסקין מכהן כנציג הבכיר של מיעוט הדמוקרטים בוועדה, ולא כיושב הראש שלה. במערכת האמריקאית, לחברי המיעוט אין סמכות עצמאית להוציא צווי זימון (Subpoenas) או לחייב שרים או סוכנויות מודיעין למסור מסמכים או להעיד ללא הסכמת הרוב.

משום כך, חקירות המנוהלות על ידי המיעוט בקונגרס אינן נהנות מסמכות אכיפה משפטית מלאה, והן משמשות בעיקר ככלי פוליטי ותקשורתי להפעלת לחץ ולעוררות עניין במדיה.

דינמיקה זו מוכרת היטב במסדרונות הקונגרס האמריקאי, והיא דומה במידה רבה לחקירות שניהלו הרפובליקנים בעבר נגד עמותות וארגונים ישראליים, בטענה שקיבלו כספים מממשל ביידן כדי לסייע בהפלת ממשלת בנימין נתניהו. גם באותה פרשה, כמו בחקירה הנוכחית של רסקין, שימשה החקירה בעיקר כקלף פוליטי במאבק הפנימי בין שתי המפלגות, ולא כהליך חקירתי בעל השפעה מעשית נגד ישראל.

למרות זאת, עצם הגעתן של תיאוריות קונספירציה – שנחשבו עד לאחרונה לנחלתם של חוגים קיצוניים בשוליים – אל המסמכים הרשמיים של הקונגרס, משקפת חלק מהתמורות והשינויים המתחוללים בזירה הפוליטית בוואשינגטון.