כוח המשימה 59 (Task Force 59)

כוח המשימה 59 (Task Force 59) נחשב לאחד מבולטי פרויקטי הפיתוח הצבאי שהשיק הצי האמריקאי במערב אסיה, שכן הוא מהווה את העוצבה המבצעית הראשונה שמשלבת בינה מלאכותית ומערכות בלתי מאוישות במסגרת משימות ימיות בהיקף נרחב. מאז הקמתו, הפך כוח זה לנדבך מרכזי באסטרטגיה של הצי החמישי האמריקאי לחיזוק הניטור הימי, הרחבת היכולות המודיעיניות ובחינת תפיסות לחימה ימית עתידיות באחד האזורים הרגישים ביותר מבחינה גיאופוליטית עבור הממשלים האמריקאיים השונים.

משום כך, מעורבותו של כוח זה בתוקפנות האמריקאית הנוכחית נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן הפכה אותו למטרה ישירה, במיוחד עם התקיפות שנכוונו נגד מתקניו ויכולותיו בבחריין במהלך מבצע "נצר 2" – דבר המשקף את העברת העימות לפגיעה במרכזי הפיקוד והשליטה ובתשתית הטכנולוגית שעליה נשענות מערכות הלחימה האמריקאיות המודרניות.

להלן המידע הבולט ביותר בנוגע לכוח משימה זה:

מאפיינים ומבנה מבצעי

• מהות היחידה: היחידה הייעודית הראשונה של הצי האמריקאי המיועדת לשילוב מערכות בלתי מאוישות ובינה מלאכותית עם מבצעים ימיים מאוישים.

• הקמה ומיקום: הוקם בספטמבר 2021, ומטהו ממוקם במנאמה, בירת בחריין. הכוח פועל בכל מרחב האחריות של הצי החמישי האמריקאי (כלומר באזור מערב אסיה).

• היבטים מרכזיים של פריסת המבצעים:

  1. משימות: מיפוי נתיבי השיט האזוריים וניטור התנהגויות שנתפסות על ידי ארצות הברית כאינטרס או כפגיעה בביטחונה ובאינטרסים שלה. מרחב המבצעים שלו מכסה 21 מדינות בשטח ימי של 2.5 מיליון מיל רבוע, וכולל נתיבי מחנק מסחריים גלובליים בעלי חשיבות אסטרטגית קריטית: מצר הורמוז, תעלת סואץ ומצר באב אל-מנדב.

  2. טכנולוגיה: שימוש בבינה מלאכותית ובבלמידת מכונה לניתוח כמויות עתק של נתוני חיישנים, מה שמאפשר למפקדים האמריקאיים לראות את התמונה הימית בזמן אמת.

• צוות המשימה 59.1 (TG 59.1): ב-3 בינואר 2024 הוקם צוות המשימה 59.1 (TG 59.1) המכונה "החלוצים" (The Pioneers), הפועל תחת היחידה ומפעיל סירות מודרכות מרחוק ומערכות בלתי מאוישות באזור לצד צוותים מאוישים.

כלי השיט והמערכות הבלתי מאוישות הבולטות בשימוש הכוח

הכוח מסתמך על שילוב של מערכות בלתי מאוישות:

• סירת Saronic Corsair: סירה בלתי מאוישת באורך 24 רגל (כ-7.3 מטרים), שנכנסה לאחרונה לשירות במהלך מבצע לחילוץ טייסים אמריקאיים לאחר שמסוקם נפגע מכטב"ם מתאבד ונפל למימי המפרץ הפרסי.

• סירת MARTAC T-38 Devil Ray: סירה מהירה במיוחד המשמשת למבצעים התקפיים ותקטיים; נעשה בה שימוש לשיגור חימושים חיים במסגרת תרגיל "טפרי הדיגיטל" (Digital Talon).

• סירות Saildrone Explorer: סירות מפרש בלתי מאוישות המופעלות באמצעות אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח. הן מסוגלות לשהות בים עד שנה שלמה ללא תחזוקה או תדלוק, ומשמשות לאיסוף נתונים ולשידור תמונות.

• סירות MANTAS T-12: סירות מהירות ובעלות חתימה נמוכה (חמקניות) המשמשות למעקב ולסיור מקרוב, והן מצטיינות ביכולתן להתחמק ולנוע במהירות.

• כלי GARC (Global Autonomous Reconnaissance Craft): רכב סיור אוטונומי מתקדם, שרשם מאות שעות בסיורי מעקב ובפעילויות נגד מוקשים במסגרת מבצעי הצי החמישי.

• כלי טיס בלתי מאוישים (UAVs): כטב"מים בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית (VTOL) המספקים תצפית עילית מקיפה ופועלים בסנכרון מלא עם הכלים הימיים:

  • Shield AI V-BAT

  • Aerovel Flexrotor: מתאפיין במתן שידור חזותי ותרמי ישיר, ופועל כרשת ממסר תקשורת לקישור כטב"מים וסירות בלתי מאוישות אחרות אלה עם אלה.

• כלים אוטונומיים תת-ימיים (UUVs): כלים היברידיים ייחודיים היכולים להפליג על פני המים כסירת מפרש הפועלת באנרגיה סולארית, ולאחר מכן לצלול מתחת למים כצוללת בלתי מאוישת לאיסוף מודיעין ולהתחמקות מגילוי, כדוגמת הכלי Ocean Aero TRITON.

תרגיל "טפרי הדיגיטל" (Digital Talon)

תרגיל זה מהווה תפנית איכותית בדוקטרינה הצבאית של כוח המשימה, שכן מטרתו הייתה לבצע מעבר משלב המעקב והסיור בלבד לשלב היכולת ההתקפית וההגנתית. התרגיל שפה שציון דרך כשלב המוצלח הראשון של שיגור טילים ממוזערים מונחים מסירה מודרכת מרחוק נגד מטרות המדמות סירות אויב.

בנוגע למנגנון קבלת ההחלטות, הכוונת הנשק והשליטה בו מבוצעות על ידי מפעיל אנושי הנמצא במרכז המבצעים בבחריין, דבר השומר על העיקרון של "גורם אנושי במעגל ההחלטה" (Human-in-the-loop).

השפעה אסטרטגית לפי התפיסה האמריקאית

1. סגירת פערים: כיסוי מרחבים ימיים עצומים בתקציב נמוך מבלי לסכן את חיי המלחים.

2. מודל עתידי: כוח זה הפך למודל לחיקוי, כאשר הצי האמריקאי החל בהקמת קבוצות דומות באזורים אחרים, כדוגמת האוקיינוס השקט (הצי השביעי).

מבצע נצר 2: הכוחות החמושים האיראניים משיבים בעוצמה

לאחר השתתפות כוח זה בביצוע התקפות נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן, ביצעו משמרות המהפכה האסלאמית מבצעים איכותיים ועוצמתיים נגדו, כפי שאירע ב-19 ביולי 2026, כאשר הותקף אחד ממתקניו, מרכזי הנתונים שלו ומטה הבינה המלאכותית שלו.

כמו כן, ב-20 ביולי 2026 הותקפו סככות הציוד והחלפים שלו בנמל סלמאן שבבחריין באמצעות מתקפת טילים וכטב"מים, במקביל לתקיפת סככות התחזוקה של הכטב"מים בבסיס האוויר א-סח'יר בבחריין.