12:33 זמן קודס הכבושה
האלוף במיל׳ יצחק בריק סבור במאמר זה, שפורסם בעיתון "מעריב" ומתפרסם באתר "אל-חנאדק", כי בין אם יושג הסכם עם איראן ובין אם תפרוץ מלחמה רחבת היקף מולה – שני התרחישים עלולים להשאיר את ישראל מול איראן חזקה יותר, במיוחד "ללא רשת ביטחון אמריקאית", ובמצב שבו היא זקוקה בדחיפות ל"הנהגה חדשה":
גורלו של הסכם המסגרת הנמצא בשלבי גיבוש בין ארצות הברית לבין הרפובליקה האסלאמית של איראן עדיין אינו ברור. אנו עדים למציאות שבה כמעט אין יום שחולף ללא חילופי תקיפות, חילופי האשמות, והסלמה עוינת גלויה, דבר המעורר ספקות כבדים באשר ליכולת להגיע להבנות סופיות בתוך 60 ימים.
חשוב להבין היטב את תמונת המצב. גם אם בסופו של דבר ייחתם הסכם בין הבית הלבן לטהרן, יהיה זה הסכם גרוע מכל הבחינות, ויהווה אסון אסטרטגי עבור ישראל. הוא יפתח בפני איראן את הדרך לקבלת מיליארדי דולרים מארצות הברית, וכן יאפשר לה להפיק הכנסות חסרות תקדים מייצוא הנפט שלה.
בתוך שנים ספורות בלבד, איראן תהפוך למעצמה כלכלית וצבאית משמעותית, שתהיה ברשותה עשרות אלפי טילים בליסטיים וכמויות עצומות של כלי טיס בלתי מאוישים, בתמיכה טכנולוגית וצבאית מצד רוסיה וסין. המשטר בטהרן יקבל יכולת בלתי מוגבלת לחזק את שלוחותיו במזרח התיכון, במקביל להתקדמות חופשית לעבר השגת נשק גרעיני, מבלי שארצות הברית – ואף מבלי שתרצה בפועל – תוכל למנוע זאת.
אך קיים גם תרחיש אחר, שאינו פחות מסוכן, ותוצאותיו עלולות להיות הרסניות עבורנו. חילופי התקיפות החוזרים בין ארצות הברית לאיראן במצר הורמוז עלולים להתפתח למלחמה רחבה שתצא משליטה, שבה ארצות הברית תחזור לתקוף מטרות אסטרטגיות וצבאיות בתוך איראן במלוא עוצמתה, עם השתתפות ישראל או בלעדיה.
עם זאת, ניתן להעריך, בזהירות הנדרשת, שגם הפעם ארצות הברית לא תצליח להפיל את המשטר האיראני באמצעות כוח אווירי בלבד.
כפי שראינו במבצעים כמו "עם כלביא" ו"שאגת האריה", היקף הנזק שארצות הברית עלולה לגרום לתשתיות האיראניות לא ישנה דבר כל עוד המשטר האיראני נותר על כנו. בסופו של דבר, כל הפעולות הללו יהיו חסרות תועלת. המשטר יוכל לשקם את עצמו במהירות, בעזרת בעלות בריתו – רוסיה, סין וצפון קוריאה – ישיב לעצמו את יכולותיו הצבאיות ואף יהפוך לחזק יותר משהיה לפני התקיפה.
התרחיש המדאיג ביותר הוא מה שיתרחש לאחר מכן. אני מניח שאם נמצא את עצמנו שוב לצד ארצות הברית בסבב לחימה נוסף, ללא הכרעה מוחלטת מול המשטר האיראני, תהיה זו הפעם האחרונה שבה ארצות הברית תסכים להשתתף בעימות כזה.
סביר להניח שתגובתו של דונלד טראמפ לאחר סבב כזה תהיה הכרזה פומבית ורועשת כי ארצות הברית "ניצחה" במלחמה, ולאחר מכן נסיגה מהירה של הכוחות האמריקאיים מהאזור.
מהלך כזה ישאיר את ישראל לבדה במערכה. ניאלץ להתמודד עם האתגרים בכוחות עצמנו, ללא תמיכה אמריקאית וללא רשת ביטחון מדינית, בזמן שמשאבינו נשחקים ויכולת ההגנה שלנו נפגעת.
העימות לא יהיה רק מול איראן, אלא גם מול הברית האסטרטגית המתהווה בין טורקיה, מצרים, סעודיה ופקיסטן, אשר תהיה כולה מכוונת נגד ישראל.
אין צורך לחזור רחוק בדפי ההיסטוריה כדי לראות כיצד ארצות הברית, כמעצמה עולמית, נסוגה מווייטנאם ולאחר מכן מאפגניסטן כשהיא מותירה אחריה תחושת כישלון מול כוחות גרילה מוגבלים.
ולדעתי, זהו התרחיש הצפוי לנו – המחיר שנשלם כתוצאה מהדינמיקה האמריקאית והישראלית החלשה.
לישראל אין אלא דרך אחת לצאת ממעגל הקסמים שמוביל אותה אל התהום: החלפה מיידית של ההנהגה המדינית והצבאית האחראית למצב הנוכחי.
אנו זקוקים להנהגה חדשה שתפעל לחיזוק מעמדה הבינלאומי של ישראל, ובמיוחד לשיקום היחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית, לקידום הסכם שלום עם לבנון ולבניית בריתות עם מדינות ערב נוספות.
בנוסף, עליה לפעול לשיקום כוחו של צה״ל, לחיזוק החוסן הלאומי והחברתי, ולהובלת רפורמות עמוקות בתחומי החינוך, הבריאות והתשתיות, לצד ניהול אחראי של הכלכלה וטיפול נחוש בגירעון התקציבי.
מקור: יצחק בריק - מעריב
סופר: צוות המערכת
