מצר הורמוז, הצומת האסטרטגי שסיכל את ההסכם, אך האם המשא ומתן הסתיים?

הסבב הראשון של המשא ומתן בין הרפובליקה האסלאמית לבין ארצות הברית באסלאמאבאד הסתיים באופן צפוי יותר מאשר מפתיע, על רקע היסטוריה ארוכה של עימות שנמשכת כ־47 שנה, ומורכבויות פוליטיות ואסטרטגיות שאינן ניתנות לצמצום לפגישה אחת שנמשכה כ־21 שעות. השיחות, שהתנהלו באווירה של חוסר אמון, הובילו להבנות מוגבלות בנושאים פרוצדורליים, אך נתקלו בשתי מכשולים מרכזיים שמנעו הגעה להסכם כולל: מצר הורמוז ואפס העשרת האורניום, לפי אתר Axios האמריקאי.

הפסקת אש בלבנון כתנאי איראני במשא ומתן

המשלחת האיראנית נכנסה לסבב זה בביטחון גבוה, כשהיא נשענת על לגיטימציה עממית רחבה ועל תחושת עוצמה — הן בזכות הישגיה בשטח והן באמצעות קלפי ההשפעה האזוריים ושליטתה בצמתים אסטרטגיים, ובראשם מצר הורמוז. מצר זה לא היה פרט שולי בדיונים, אלא היווה "אבן נגף מרכזית" שסיכלה את ההתקדמות, כאשר טהראן התעקשה לקשור את פתיחתו להסדר אזורי כולל, הכולל הפסקת אש מלאה בכל החזיתות ובמיוחד בזירת לבנון. בהתאם לכך, המשלחת האיראנית עמדה על יישום הפסקת אש בלבנון, אך עמדת הממשלה הלבנונית שסירבה לשלב את לבנון במסגרת ההסכם בין איראן לארצות הברית הובילה להסתבכות המצב, ואפשרה לאמריקאים להסתמך על כך ולהסכים באופן חלקי בלבד לדרישה האיראנית — באמצעות הפחתת הסלמה והפסקת התקיפות הישראליות בביירות ובדאחיה בלבד.

איראן דוחה את התנאים האמריקאיים

העמדה האמריקאית הייתה נוקשה במידה רבה, כאשר וושינגטון נכנסה למשא ומתן עם דרישות גבוהות ולא ריאליות, במיוחד בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית ואפס העשרת אורניום, לצד דרישה להתחייבות שלא לפתח נשק גרעיני — סוגיה שאינה קיימת מלכתחילה לפי העמדה האיראנית. גישה זו, המבוססת על "תנאים מוקדמים גבוהים", נתקלה בסירוב איראני חד, כאשר המשלחת האיראנית הדגישה כי לא ניתן לנהל משא ומתן על בסיס כפייה אלא על בסיס חיפוש קרקע משותפת. בהקשר זה, שר החוץ האיראני לשעבר מוחמד ג'וואד זריף הגיב לדברי סגן הנשיא האמריקאי ג'יי. די. ואנס, וציין כי על ארצות הברית ללמוד שלא ניתן לכפות תנאים על איראן, בעוד ואנס טען כי כישלון השיחות נובע מסירוב איראני להתחייב בנושא הגרעין.

הפוגה טקטית או הכנה לסבב משא ומתן חדש?

פער זה בין "עוצמת ההיגיון" האיראנית לבין "עקשות התנאים" האמריקאית הוביל בפועל לכישלון הסבב הראשון, מבלי שמשמעות הדבר היא קריסת התהליך כולו. הנתונים מצביעים כי מה שהתרחש היה קרוב יותר לשלב של בחינת עמדות הדדית, שבו כל צד ניסה לבחון את גבולות הצד השני ולהגדיר את הקווים האדומים שלו. מכאן, שהמשך המגעים וההתייעצויות — בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות מתווכים אזוריים — נראה כתסריט ריאלי ואף סביר.

בהקשר זה, אין להתעלם מכך שההפוגה שנקבעה ל־15 ימים אינה אלא מסגרת זמן ראשונית המאפשרת הערכה מחדש של עמדות ופתיחת פתח לסבבים נוספים שעשויים להיות בשלים יותר. לרוב, שלב כזה ממלא תפקיד מכריע בבניית קרקע משותפת הדרגתית, במיוחד אם המתווכים יצליחו לצמצם את פערי המחלוקת.

עם זאת, האפשרות להסלמה צבאית נותרת קיימת, גם אם אינה האופציה המועדפת על שני הצדדים בשלב זה. איראן, שנראית כמצויה ב"פסק זמן של לוחם", ניצלה את הזמן לארגון מחדש של כוחותיה, לחיזוק יכולותיה ולהצטיידות מחודשת, בעוד ארצות הברית מודעת לכך שכל עימות נוסף בתנאים האזוריים המורכבים כרוך בעלויות גבוהות ובתוצאות לא מובטחות. איזון זה בין היערכות לעימות לבין רצון להמשך משא ומתן משקף את אופייה של התקופה הנוכחית, שבה לחצים צבאיים משתלבים עם שיקולים פוליטיים וכלכליים. בתוך כך, ישראל — הנפגעת המרכזית מהצלחת המגעים באסלאמאבאד — נותרת גורם הסלמה המבקש לדחוף את האזור מחדש לעבר עימות אזורי, שמעולם לא הסתיים בפועל, שכן פרק הזמן של 15 הימים הוא הפוגה בלבד ולא הפסקת אש, מה שמצביע על כך שמצב המלחמה עדיין קיים.

לסיכום, כישלון הסבב הראשון של שיחות אסלאמאבאד אינו משקף סתימת אופק מדיני, אלא את עומק הפערים ומורכבות הסוגיות. התהליך נותר פתוח למספר תרחישים: חידוש המשא ומתן בסבבים נוספים מציאותיים יותר, או הידרדרות להסלמה רחבה בסבב הבא של העימות. בין שתי האפשרויות הללו, מצר הורמוז ממשיך להיות הגורם הרגיש והמשפיע ביותר — לא רק על תהליך המשא ומתן, אלא גם על יציבות הכלכלה העולמית כולה.

בהקשר זה, דבריו של יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף הדגישו מגמה זו, כאשר ציין כי איראן נכנסה לשיחות מתוך רצון טוב אך ללא אמון בצד השני, וכי המשלחת האיראנית הציגה יוזמות חיוביות, אך לא הצליחה לזכות באמון הדרוש. לדבריו, כעת מוטל על ארצות הברית להחליט אם היא מסוגלת לבנות אמון זה, תוך הדגשה כי איראן רואה בדיפלומטיה המבוססת על כוח וכבוד מסלול מקביל למאבק הצבאי להשגת זכויותיה.

בנוסף, בירך ראש הרשות השופטת באיראן, אייתוללה השייח' מוחסן אג'אה־אי, את צוות המשא ומתן באומרו: "הייתם מגיני זכויות הזירה, שכרכם אצל האל".