איך הופכות המלחמות הישראליות לנטל על הביטחון הלאומי האמריקאי?

על פי מאמר שפורסם על ידי מכון קיוסק ופורסם בעברית על ידי אתר אל-חנאדק, בנימין נתניהו – כפי שהיה צפוי – דוחף שוב להרחבת מעגל המלחמה עם איראן, ושואף לגרור את ארצות הברית למעורבות צבאית ישירה לצד ישראל. לפי דיווחים תקשורתיים, הבקשה המרכזית של נתניהו בפגישתו הצפויה עם דונלד טראמפ נוגעת לחידוש הלחימה, אך הפעם תחת הכותרת של תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן במקום תוכנית הגרעין.

הכותב מציין כי מלחמת יוני הובילה למצב של הרתעה הדדית – מצב שאיראן מקבלת, אך סותר את הדוקטרינה הצבאית הישראלית שאינה מאפשרת קיום של כוח כלשהו המסוגל להרתיע אותה או לאתגר את שליטתה. מנקודת מבט זו, ישראל אינה רואה בביטחון יעד הגנתי במובנו הקלאסי, אלא פרויקט של שליטה מוחלטת, שמחייב מצב מתמיד של חוסר יציבות אזורי.

המאמר מביא את לבנון כדוגמה, שבה ארצות הברית תומכת בצבא הלבנוני באופן מבוקר, שמונע ממנו לפתח יכולת הרתעה אמיתית, בעוד ישראל ממשיכה בתקיפות יומיומיות ללא מגבלה. הכותב מזהיר כי הדרישות של ישראל מארצות הברית לא ייפסקו לעולם – הן עוברות מנושא לנושא ככל שלא ניתן להשיג שליטה מוחלטת.

מנגד, המאמר מדגיש את המחיר הגבוה שמשלמים האמריקאים – אם דרך מימון צבאי ישיר או דרך שחיקת מערכות הגנה אסטרטגיות – במלחמות שאינן משרתות את הביטחון הלאומי של ארצות הברית. המסקנה היא כי המשך הכפפת וושינגטון לדרישות ישראל פירושו מעגל אינסופי של מלחמות. ואם טראמפ אכן רציני בסיסמה "אמריקה תחילה", עליו לעצור את המסלול הזה – ולסיים אותו בפגישתם הקרובה.

כפי שהיה צפוי, נתניהו תומך בדרישה להרחבת הלחימה עם איראן.

דיווחים: ראש ממשלת ישראל מגיע לוושינגטון – ורוצה שארצות הברית תבצע שוב את פקודותיו.

רשת NBC דיווחה כי הבקשה המרכזית של נתניהו בפגישתו עם טראמפ ב‑29 בדצמבר היא לשכנע את ארצות הברית להצטרף לישראל בחידוש הלחימה עם איראן.

כפי שכתבתי באוגוסט ב‑Foreign Policy, ישראל הייתה על סף חידוש הסכסוך לאחר שלא הצליחה להשיג את מטרותיה המרכזיות במתקפה הראשונה. השפעתן הגדולה של המכות האיראניות אילצה את ישראל להסכים להפסקת אש לאחר תשעה ימים בלבד – זאת לעומת חודשים או שנים שנדרשו בעבר כדי להפעיל עליה לחץ להפסקת אש מול חמאס או חזבאללה.

מלחמת יוני יצרה מצב של הרתעה הדדית – מצב שאיראן קיבלה, אך שהיה בלתי נסבל מבחינת נתניהו ו"מורשתו". בסופו של דבר, המאבק לא הסתיים בניצחון לא לישראל ולא לאיראן.

איזון זה, המבוסס על הרתעה, הוא שמניע את ישראל לחפש סבב חדש של מלחמה. לפי הדוקטרינה הצבאית הישראלית, אין לאפשר לשום אויב אזורי להרתיע אותה או לאתגר את שליטתה הצבאית. תוכנית הטילים האיראנית הנוכחית מאיימת בדיוק על כך.

לפי NBC, המסר המרכזי של ישראל כבר אינו תוכנית הגרעין – אלא תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן.

ולכן בדיוק על טראמפ לדחות את נתניהו. כי היעד של ישראל אינו ביטחון במובנו הקלאסי – אלא שליטה מוחלטת. ישראל דורשת ביטחון מלא ויכולת פעולה חופשית, תוך שהיא שוללת משכנותיה כל רמת ביטחון בסיסית – ודוחפת את האזור כולו למצב של אי-ביטחון מוחלט.

ניקח את לבנון כדוגמה: המדיניות האמריקאית שואפת לחזק את צבא לבנון לרמה שתאפשר לו לפרק את חזבאללה מנשקו, אך במקביל מונעת ממנו להגיע ליכולת שתאפשר ללבנון להגן על עצמה או להרתיע את התוקפנות הישראלית. כל זאת נמשך בעוד ישראל מפציצה את לבנון מדי יום.

ולכן, הדרישות של ישראל מארצות הברית לא ייעצרו לעולם. לאחר תקיפת תוכנית הגרעין, המוקד – והדרישות – עברו לתוכנית הטילים. ואם תוכנית זו תיהרס (דבר לא סביר), יימצא יעד איראני אחר.

אל תתפלאו אם "הניו יורק טיימס" תפרסם יום אחד דיווח לפיו מערכת הביטחון הישראלית רואה בסכיני מטבח באיראן איום קיומי. ואז נשמע פרשנים מבוהלים שואלים: "האם אמריקה יכולה להרשות לאיראן לייצר סכינים סודיים?"

הדוקטרינה הצבאית הישראלית דורשת מלחמה אינסופית – לא למען ביטחון, אלא כדי לכפות שליטה.

אולם, ישראל אינה מסוגלת לנהל אף אחת מהמלחמות הללו ללא תמיכה אמריקאית קבועה. משלמי המסים האמריקאים מימנו 21.7 מיליארד דולר מתקציב הביטחון של ישראל ב‑2024. וביוני האחרון, ארצות הברית השתמשה (או בזבזה?) ב‑25% ממערך ההגנה המתקדמת THAAD כדי להגן על ישראל במלחמה מיותרת שראש ממשלתה בחר להצית.

לישראל מותר לבחור בדוקטרינה שהיא רוצה. אך נשיא ארצות הברית – במיוחד מי שמתיימר לדבוק בסיסמה "אמריקה תחילה" – אינו יכול להקריב את הביטחון הלאומי של ארצו ורווחת אזרחיו לטובת חלומות אימפריאליים של "ישראל הגדולה".

מה גם שאסטרטגיית הביטחון הלאומי של טראמפ בעצמו הפחיתה את חשיבות המזרח התיכון – וקבעה כי "הסיבה ההיסטורית למעורבות האמריקאית באזור הולכת ומתפוגגת".

טראמפ נענה לדרישת ישראל להפציץ את האתר הגרעיני – וכעת, חצי שנה לאחר מכן, נתניהו חוזר עם תוכנית מלחמה חדשה נגד הטילים. אם טראמפ ייכנע לו שוב, ראש הממשלה הישראלי ישוב בעוד חצי שנה עם תוכנית נוספת – שמחירה ישולם בדם ובמסים של אזרחי ארצות הברית.

זה יימשך לנצח – אלא אם טראמפ יחליט לעצור זאת.

הוא חייב לעצור את זה ב־29 בדצמבר.