מלחמת הגיוס השקטה: חדירת המודיעין האיראני ללב ישראל

איראן וישראל מנהלות עימות ביטחוני רב-עוצמה זה עשרות שנים, הכולל חיסולים, גיוס מרגלים, לוחמה קיברנטית ופעילויות מודיעיניות אחרות. אך מה שהתפרסם לאחרונה בפומבי, במיוחד, הוא העלייה ביכולת של המודיעין האיראני לגייס עשרות סוכנים בתוך ישראל — באופן שהוביל את ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, לפרסם הודעה דחופה לתושבי העיר תחת הכותרת: "האיראנים הגיעו!", ובה חשף מידע ביטחוני חמור שהועבר אליו על ידי השב"כ, לפיו ישנה עלייה משמעותית בניסיונות של גורמים איראנים לגייס אזרחים ישראלים באמצעות רשתות חברתיות והודעות טקסט.

ברוט אמר: "האיראנים הגיעו לבת ים — וזה לא בדיחה. אנו בקשר שוטף עם השב"כ בעקבות חשש שתושבים בעירנו נפלו בפח של המודיעין האיראני." לדבריו, השב"כ תיעד לאחרונה מקרים רבים שבהם גורמים הקשורים לאיראן פנו למתיישבים, בהם חיילי מילואים, סטודנטים מצטיינים וגמלאים, והציעו להם תשלומים כספיים או משימות לכאורה פשוטות כמו העברת חבילות או איסוף מידע.

עוד גילה ברוט כי ישנם כבר "עשרות" מתושבי בת ים שמנהלים קשרים ממשיים עם גורמים איראניים, והזהיר: "הם מסכנים את ביטחון ישראל וגם הורסים את עתידם האישי. מדובר בעבירות חמורות מאוד, ומי שייעצר על ידי השב"כ עלול להיפגע בצורה בלתי הפיכה." הוא קרא לכל מי שקיבל "הודעות חשודות" או יצר קשר עם "גורמים חיצוניים", לדווח לרשויות בהקדם: "אם אתם או מישהו שאתם מכירים יצר קשר עם האיראנים — אל תחכו שהסכנה תגיע לפתח ביתכם. פנו אלינו מיד ונעזור לכם יחד עם רשויות הביטחון."

כיצד מגייס המודיעין האיראני סוכנים בישראל?

לצד האזהרות הגוברות בישראל, עולה השאלה המרכזית: כיצד מצליח המודיעין האיראני לגייס סוכנים בתוך מדינה שטענה לאורך שנים שמערכותיה הביטחוניות בלתי חדירות?

הנתונים שפורסמו לאחרונה, יחד עם פרטים מועטים מפרשות דומות וחקירות בתקשורת הישראלית, חושפים אסטרטגיה מקיפה שמיישמת איראן, המבוססת על שילוב בין פעילות חשאית וגלויה, קלאסית ודיגיטלית, תוך ניצול שיטתי של חולשות פוליטיות, חברתיות וכלכליות בחברה הישראלית.

שר המודיעין של הרפובליקה האסלאמית, אסמאעיל ח'אטיב, חשף בחודשים האחרונים כי קיימים סוכנים ישראלים ששיתפו פעולה עם איראן מתוך שנאה לנתניהו, וכי חלקם עבדו במרכזים גרעיניים וצבאיים, וסייעו בהעברת מסמכים רגישים לאיראן. ח'אטיב אף לגלג על נתניהו כשאמר: "במקום לחשוב איך לפתור את משבר המים באיראן, תחשוב איך להאכיל את העובדים שלך — אלה ששיתפו איתנו פעולה תמורת כסף."

יש להזכיר כי משרד המודיעין האיראני הודיע ב-9 ביוני האחרון — לפני פרוץ המתקפה הישראלית-אמריקאית על איראן שנמשכה 12 יום — כי בידיו "אוצר מודיעיני יקר" הכולל מידע על מתקנים חיוניים, גרעיניים וצבאיים בישראל, שנאסף והועבר לתוך איראן. אך טרם פורסמו פרטים על תוכן המידע.

שלבי הגיוס

על פי ניתוחים שהתפרסמו בתקשורת הישראלית, שלב הגיוס הראשון הוא "הפיתוי הדיגיטלי". יחידות מיוחדות במשרד המודיעין האיראני ומשמרות המהפכה מפעילות חשבונות מזויפים ברשתות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, טלגרם ואפילו לינקדאין. החשבונות מעוצבים באופן מקצועי ומתחזים לרוב לנשים צעירות, אנשי עסקים או עיתונאים. הם מכוונים ליעדים מסוימים: חיילי מילואים, גמלאי צה"ל, סטודנטים מצטיינים, עובדים בתעשיות ביטחוניות, ואפילו חיילים עם קשיים כלכליים.

השלב השני הוא בחינת היענות היעד. כאן מתחילה מדיניות "הצעד הקטן": מבקשים מהיעד לבצע משימות פשוטות כמו לענות על שאלות כלליות, לשלוח תמונות נוף או להעריך תנועה באזורים מסוימים. המטרה היא לא רק מידע אלא לבנות אמון, להסיר חסמים פסיכולוגיים ולהכשיר את הקרקע לשלב הבא.

בשלב השלישי מוצעים תשלומים כספיים. לפי הדיווחים בישראל, האיראנים משתמשים במדיניות תשלום מפתה ומהירה, אפילו עבור משימות שוליות, כדי להשריש תחושת רווח קל — ולשדרג את הקשר למשימות רגישות יותר. השב"כ תיעד מקרים שבהם חיילים ומתיישבים קיבלו בין 200 ל-1000 דולר בעבור פעולות פשוטות — מה שיצר תלות כלכלית-רגשית שמקלה על המשך הגיוס.

בשלב הרביעי — תפעול בפועל — מתחילות הדרישות המורכבות: צילום מתקנים, תיעוד אתרים, מעקב אחרי אנשים, דיווח על סיורים, רכישת כרטיסי SIM לא רשומים ועוד. לעיתים מתבקש הסוכן להקים חשבונות חדשים לגיוס אחרים או לבצע העברות כספיות להסוואת פעילות. זהו השלב המסוכן ביותר: הפיכת הסוכן המקומי ל"צומת גיוס", דבר שמאפשר להרחיב את הרשתות בלי סיכון ישיר.

למרות שרוב הפעילות הזו מתבצעת באינטרנט, איראן מפעילה גם את מה שבישראל מכנים "המסלול העקיף": הפעלת ישראלים דרך מתווך במדינה שלישית — טורקיה, איחוד האמירויות, גאורגיה או מזרח אירופה. המתווכים מציגים עצמם כאנשי עסקים או סוכני שילוח, ויוצרים קשר אישי עם הסוכן — מה שמקשה לחשוף את הקשר הישיר לאיראן.

מה סוד ההצלחה האיראנית?

הערכת המערכת הביטחונית בישראל מצביעה על שלושה גורמים עיקריים:

1. פעילות רחבה ברשתות שמאפשרת גישה יומית לאלפי יעדים

2. גמישות תפעולית — כל סוכן הוא "פרויקט פוטנציאלי" שמתפתח בהדרגה

3. ניצול שיטתי של חולשות פנימיות בחברה הישראלית

באמצעים אלו, הפכה איראן את המאבק הביטחוני המסורתי ל"מלחמת גיוס" פתוחה, שבה הפער בין לוחמה פסיכולוגית לפעילות ריגול הולך ומיטשטש — והשב"כ פועל במצב כוננות קבוע, פן יהיה "הסוכן הבא" פשוט עוד ישראלי שמחפש עבודה — או כמה מאות דולרים.