חזבאללה בנאום טראמפ: נוכחות תקשורתית נטולת עומק פוליטי

הגישה של דונלד טראמפ כלפי חזבאללה, כפי שבאה לידי ביטוי בנאומיו לאורך השנים האחרונות, משקפת ראייה לא מגובשת ואופי ראוותני – יותר מאשר קריאה פוליטית מציאותית או בעלת ידע ממשי. אזכורו של הארגון מופיע לרוב כדרך לבטא ניצחון מדומיין על "אויב" חיצוני, או ככלי תעמולה במסגרת מסרים מגויסים המכוונים לקהלו המקומי ולבעלות הברית האזוריות של וושינגטון. נוכחותו השברירית של חזבאללה בנאומיו חושפת חוסר היכרות עם ההיסטוריה של הארגון ומורכבות המציאות הלבנונית, לצד בורות רחבה יותר בנוגע למזרח התיכון וההיסטוריה הפוליטית והחברתית שלו.

במהלך כהונתו הראשונה, קרא טראמפ ב-13 בינואר 2018 לבעלות בריתו לכלול את חזבאללה ברשימת הארגונים הטרוריסטיים. בהמשך, במאי 2020, תיאר את הארגון כאיום על המזרח התיכון, במסגרת ניסיון להציג את עצמו כמי שמסוגל להרתיע ולקבל החלטות תקיפות – במיוחד לאחר השתתפותו בחיסול קאסם סולימאני. באותה עת, קישר טראמפ בין הביקורת על חזבאללה לבין קריאה לתמיכה בצבא הלבנוני, בהמשך לנרטיב האמריקני המסורתי השואף להוציא את ההתנגדות ממשוואת ההגנה הלאומית הלבנונית.

ואז הגיעה התקופה שלאחר 7 באוקטובר 2023, וחשפה את תנודתיותו של טראמפ ואת השימוש הרטורי שלו. הוא תיאר את חזבאללה כ"מאוד חכם" – הצהרה שזעזעה רבים ופורשה כלעג כלפי הצבא הישראלי יותר מאשר כהבעת הערכה לחזבאללה. משפט זה עורר סערה בתוך ארה"ב, משום ששבר את הנרטיב האמריקאי הקבוע שמציג את הארגון כאויב בלתי רציונלי.

שימושו הלא עקבי של טראמפ בציון חזבאללה נמשך גם במהלך מלחמת עזה ולאחר מכן בלבנון, כאשר הוא חדל לחלוטין מלהזכיר את הארגון בפומבי. שתיקה זו מצביעה אולי על רגישות המצב, או על היעדר מידע ממשי שיכול לשמש בסיס להתייחסות.

עם שובו לנשיאות בתחילת 2025, ניכר ניתוק גובר מהמציאות. ב-8 בינואר 2025, הציע טראמפ את הרעיון שחזבאללה היה מעורב באירועי ההסתערות על הקפיטול בשנת 2021 – טענה חסרת בסיס מודיעיני או הקשר לוגי. נראה כי הוא ניסה להסיט את האשמה מאנשיו הפוליטיים הפנימיים באמצעות הפניית אצבע מאשימה לגורם חיצוני שאין לו כל קשר לנושא.

העמדה האמריקאית הרשמית השתמעה גם מדבריה של מורגן אורטאגוס, שביקרה בביירות והצהירה על התנגדות וושינגטון להשתתפות חזבאללה בממשלה, תוך הדגשה כי "עידן ההפחדה תם". אף כי הדברים לא נאמרו במפורש על ידי טראמפ, הם מייצגים את גישת הממשל כפי שהיא מתממשת בפועל, ומעידים על רצון אמריקאי לסדר מחדש את הסמכויות בלבנון לפי תנאיהם.

כאשר נאם טראמפ בפורום ההשקעות הסעודי-אמריקאי ב-13 במאי 2025, סיפק נרטיב מותאם לקהל המפרצי: איראן "כוח הרסני", וחזבאללה "הביא סבל ובזז את המדינה". הדברים שיקפו ניסיון לרצות את שומעיו בריאד יותר מאשר הצגה נאמנה של המציאות הלבנונית או הכרה בקשרים בין מערכת השחיתות הכלכלית בלבנון לבין הבנקים – ולאו דווקא הארגון.

מבחינה רטורית, טראמפ לעולם אינו מקדיש פסקה שלמה לחזבאללה, אלא מסתפק בביטויים קצרים, שטחיים וראוותניים. משפטים כמו: "הושמד", "נגמר", "פגיון שנשבר", "מהווה איום" – מעידים על שטחיות ועל חזרה על שיח אמריקני תקשורתי שכיח.

מתברר כי טראמפ אינו מגבש את עמדותיו על סמך מידע מודיעיני רציני, אלא מתוך הבנה עממית, לא היסטורית ולא גיאופוליטית. ייתכן שדבר זה נובע מטבעו: איש עסקים שאין לו קשר לפוליטיקה רעיונית או להיסטוריה אסטרטגית, והעולם שלו מצטמצם לתפיסות של עסקה, רווח, הפסד והתגייסות ציבורית.

ראוי גם לציין כי עמדותיו של טראמפ בנוגע לחזבאללה אינן נובעות רק ממנו עצמו, אלא גם מסביבתו הייעוצית – הכוללת לעיתים בעלי רקע לבנוני, דיפלומטים, או חברי קונגרס הדוחפים להסרת הנשק ולכפיית רפורמות על פי סדר יום פוליטי מוגדר. סביבת יועצים זו מזינה את טראמפ בביטויים מוכנים, מה שמאשר כי נוכחות חזבאללה בנאומיו אינה נובעת מידיעה אישית, אלא מחזרה על מסרים מושמעים.

לסיכום, נוכחות חזבאללה בנאומיו של טראמפ היא שולית וחסרת מקצועיות, מתאפיינת בדלות לשונית וידעית, ואינה משקפת חזון עצמאי או הבנה של המבנה הלבנוני או של תפקיד הארגון בעימות עם הכיבוש הישראלי. טראמפ מצטייר כאן כמנהיג ראוותני המשתמש בחזבאללה כסמל תעמולתי – לא כגורם אמיתי במשוואות האזור – דבר ההופך את גישתו לארגון לביטוי של היעדר הבנה, ולא לעמדה פוליטית מגובשת.